מנחת חינוך · סימן שס״ח, ז׳

ויש עוד מין נזירות והוא ג"כ הלכה מפי הקבלה והיא נזירות שמשון וכ"ה מי שאמר הריני מקבל עלי נזירות שמשון הוא נ"ש ואסור בתגלחת וביין לעולם ואינו מיקל בתער רק אסור לעולם ואינו מביא קרבן בשום פעם ואסור רק בשני דברים היינו כל היוצא מן היין ותגלחת ככל נזיר אבל מותר לטמא למתים כי כן הל"מ והוא נזיר לעולם אפילו אם קיבל עליו נ"ש לזמן קצוב ל"מ ומכל מקום הוא נזיר לעולם כמו שאומר הריני נזיר מחרצנים דיש לו כל דין נזיר ה"ה גבי נ"ש אף שאומר לזמן קצוב מכל מקום הוא לעולם וכן אם אמר הריני נזיר שמשון מן החרצנים בלבד או מן התגלחת בלבד ג"כ לא מהני אלא כל דיני נ"ש עליו עיין במהרי"ט סי' כ' שבירר זאת בפשיטות ע"ש. ונ"ש אין אצלו קרבן טהרה או ק"ט כי מותר לטמאות והוא נזיר לעולם מן היין ומן התגלחת. ונ"ש אין נשאלין ול"מ שאלה לחכם ואי מצי הבעל והאב להפר נ"ש עיין במהרי"ט שפלפל בזה ומובא במנ"ל כאן. ופשוט דג"כ קטן מופלא סמוך לאיש יכול גם כן להזיר בנ"ש כמו נזירות וגם האב יכול להזיר לבנו הקטן בנ"ש ולשיטת רש"י דלא נתבטל כשיגדיל הוא נזיר לעולם ולשיטת התוס' דנתבטל ג"כ נזירות שמשון נתבטל ומכל מקום בקטנותו נוהג כמ"ש לעיל דיכול להיות נ"ש כל ימיו אם ימות קודם שיגדיל ע' לעיל בנ"ע הכלל לענין הרבה דברים שוין רק מה שנתבאר בפי'. ולפמ"ש דליתא בשאלה אם כן ה"ה תכ"ד א"י לחזור כמ"ש כ"פ בח"ז. ולכאורה ל"מ תנאי בנ"ש לפמ"ש התוס' בנזיר ובכתובות אף דנזירות א"א לקיים ע"י שליח מכל מקום מהני תנאי דקרבנות אפשר על ידי שליח וכאן לא שייך זה כיון דליכא קרבנות וגם לקצת הראשונים דמהני תנאי כיון דאיתא בשאלה ונ"ש ליתא בשאלה אם כן אפשר ל"מ תנאי אך תרצו עוד דבדיבור א"צ דיני תנאי דאתי דיבור ומבטל דיבור ת"כ ה"נ מהני תנאי והדברים עתיקים ובאתי להזכיר. ועיין בר"מ פ"ד כאן דפוסק דספק נ"ש לחומרא אף דכל ס"נ לקולא מכל מקום ס' נ"ש הוא לחומרא ועיין בכסף משנה שכתב הטעם כיון דליתא בשאלה ועיין בלחם משנה שכ' דמפני דאין ספיקו חמור מודאי ע"כ ס' לחומרא ועיין לעיל מ"ש בשם בעל מח"א דפוסק לקולא אפילו באין ספיקו חמור מודאי וצריך לומר כסברת הכסף משנה ואין כאן מקומו לפלפל בזה. והנה לעיל כתבתי דיש נזירות פחות משלשים אם אין יכול להתפשט יותר. ויש עוד נזירות שיש בפחות מל' יום כגון אשה שנדרה בנזיר והפר לה הבעל באמצע הנזירות ואם קודם שהיפר לה הבעל שתתה יין וכו' או טמאה למתים לוקין אותה דבעל מיגז גייז ונתבטל הנזירות מכאן ולהבא ולא היתה הנזירות ל' יום מכל מקום לוקין על שעברה קודם ההפרה כמו שמבואר כ"ז בנזיר ובר"מ כיון דבשעת הקבלה הי' ל' יום אף שנתבטל באמצע מכל מקום אותם הימים קודם לא נתבטלו לענין שום דבר רק קרבנות א"צ להביאם בנתבטלה בנתיים ואפילו נשלמה הנזירות קודם שהביא' קרבנות אם נתבטלה אין צריכה להביא קרבנות כמבואר להדיא באשה שנדרה בנזיר דקודם שנזרק הדם יכול להפר ואינה מביאה עוד ע"ש בסוגיא ותראה אם כן לעיל ג"כ אם הגדיל דנתבטל נזירות אביו הוי כמו הפר' באשה ואפילו לאחר כלות הנזירות קודם הקרבנות נתבטלה וא"צ האב להביא קרבנות עיין לעיל מכל מקום דין זה שכתבתי אם הדירו עד הגדלות בודאי מביא קרבנות כיון שהי' נזיר כל הקצוב מתחלה כמ"ש לעיל בפשיטות דאינו דומה לנתבטל בנתיים נראה נכון ובאתי רק לעורר.