מנחת חינוך · סימן שס״ה, ז׳

ואם יש עדים שמכחישי' זא"ז עבר"מ כל הדינים. ולפמ"ש למעלה דקינא לשתי נשיו ולא שהתה רק כדי טומאת אחת דהוי רק ספק כיון דאחת בודאי לא נטמאת ואינה שותה דלא הוי סוט' כיון דאין רגלים לדבר כיון דאחת לא נטמאת יש לספק אם ע"א נאמן לו' נטמאת לענין מלקות ולעשותה כודאי דהתור' האמינה כאן ע"א דוק' ברגלי' לדבר שהי' קינוי וסתירה והתורה בלא העד עשת' כוודאי אבל בספק אפשר ל"מ ע"א והוי ככל איסורים ובאתי רק לעורר. וגם אם בא א' והכחיש דנ"ל אם הראשון נאמן מהתור' ה"ל דבריו כשנים ובשאר עדות אין דבריו כשנים עי' בראשונים ובש"ך סי' קכ"ז ביו"ד והדברים עתיקין ובאתי רק לרמוז ישמע חכם וכו'. ועי' בס' ש"ש שחקר אם ע"א נאמן בס' טומאה ברה"י לומר לא נטמאת כיון דנגד חזקה לא מהימן ע"א וס"ט ברה"י ל"מ חזקה וחזק' עדיף מע"א אם כן כיון דלענין חזקה ל"מ ע"א מכש"כ לענין ס' טומאה ברה"י ע"ש אם כן אף אם נאמר דע"א לא מהני בספק טומאה ברה"י אם כן אם ע"א אומר לא נטמאת אינו נאמן מכל מקום בשתי נשים כמ"ש דזה לא הוי דומי' דסוטה כיון דאחת לא נטמאת וה"ל רק ספק אם כן בוודאי ע"א נאמן וע"ש דמסיק דאף ברה"י מהימן ע"ש. ואם אותו שקינא לה ונסתרה עמו הוא בעצמו מעיד שנטמאה עמו אם נאמן כע"א שלא תשתה או לאו ע"ז נשאל הרשב"א בתשובותיו אם נאמר אין אדם משים עצמו רשע ואינו נאמן או אמרינן פלגינן דיבורא דזנתה עם אחר ולא עמו. והשיב הרשב"א דפ"ד ומובא דבריו אלו במנ"ל כאן ובשו"ת ח"צ סי' ק"נ. ולכאו' קשה על הרשב"א דסברא דאינו נאמן דאין אדם משים עצמו רשע הא מבואר בכריתות גבי שנים אמרו אכלת חלב וכו' דחכמים פוטרין דמה אם ירצה לומר מזיד הייתי ועיין בב"מ דף ג' שהקשו התוס' הא אין אדם מע"ר ותירצו דעושה תשוב' דאינו רוצה להביא חולין בעזרה ע"ש אם כן כאן נמי דאינו רוצה שתשתה שלא ימחו שמות הקדושים על המים. אך ז"א דאין עביר' כלל דהתור' צותה כך למחוק כדי לבדק' והמים בודקים אם כן אין עבירה כלל דדוקא אם איכא שני עדים שנטמאת בוודאי מחוייבים להגיד קודם שתיי' כיון דאין המי' בודקים אם יש עידי טומא' כמבואר בש"ס ובר"מ כאן פ"ג אם כן יהי' נמחק בחנם וה"ל עבירה וצריכים להודיע קודם אבל בע"א אם יודע אף דקודם השתי' אם יעיד אינה שותה מכל מקום א"צ להגיד כי אין עבירה כלל כי המים בודקים אות' וע"ז צותה התורה למחוק והמים בודקים באיכא ע"א כמבואר בר"מ דאם ע"א בא אחר שתיי' מותרת וכו' ע"ש והמנ"ל מפלפל שם דגם התוס' מודים לזה דהמים בודקי' אם ע"א יודע ואף אם נאמר דגם בע"א יודע אין המים בודקים מכל מקום אם הנחשד יודע בוודאי המים בודקים כי הוא יודע תמיד והיאך משכחת לה שיבדקו המים ע"כ בודקים המים ע"כ אין עבירה כלל אם משקים אות' ע"כ שייך שפיר אין אדם מע"ר כי אין תשובה דאין עבירה אם ישק' אותה וז"פ. גם קשה לפי מה שמסיק הש"ך בסי' ל"ד ס"ק ק"ח דאף דאמרינן פלגינן דיבורא מכל מקום אם הוא נוגע בעדות פסול ע"ש גבי לדידי אוזיף בריביתא אם כן כאן האיך נאמן הא הוי נוגע דאינו רוצה שישקה אותה דקיימא לן כשם שהמים בודקים אותה כך המים בודקי' אותו היינו הבועל אם כן רוצה שלא להשקות אות' וה"ל נוגע בעדות. אך עיין בנו"ב בק"ע מה שמפלפל באריכות דנוגע כשר לעדות אשה כיון שקרובים ופסולי' כשרים אם כן כש"כ כאן דלד"ה קרובים ופסולים כשרים מן התורה נוגע ג"כ כשר. אך באמת זה טעות מאי נאמר דבאמת משקר ולא בא עלי' ואומר דבא עלי' כדי שלא נשקה אות' אם באמת לא בא עלי' מה איכפת לי' שנשקה כיון דלא חטא לא יעשו לו המים שום דבר ול"ל לשקר ולומר שטמא' ע"כ אינו נוגע ונאמן וז"פ.