מנחת חינוך · סימן שס״ה, ד׳

והנה לכאורה קשה על הש"ס דמקשה מה סוטה היא ובועלה שנים וכו' מאין פסיקא להו זה דבאמת יש סתירה אפילו ביותר משנים כיון דהתורה אסרה יחוד ה"ל סתיר' ומכש"כ בפרוצי' באיזה מקום סתר למה לא ה"ל סתיר' והירושלמי באמת ס"ל כן אף דבתורה כתיב ונסתרה מכל מקום עם הרבה אנשים שייך סתירה ג"כ ומהיכן פסיקא להש"ס דדוקא בועל ונבעלת ויהי' מחלוקת בין הש"ס לירושלמי דש"ס דילן ס"ל ביותר מהם לא שייך ונסתרה דאין זה סתיר' והירושלמי יהי' סובר דגם זה הוי סתירה ושייך ונסתרה אין זה סברא ובפרט דסברת הירושלמי מסתברא יותר דשייך סתירה בהרבה אנשים ג"כ אם הם פרוצי' וכדומה כיון דנסתרה במקום סתר ע"כ נ"ל דהר"מ פי' פירוש אחר בש"ס הא דמבואר דסוטה הוי רה"י כסברת התוס' כאשר יבואר בס"ד. דהנה הר"מ כתב פט"ז מהלכו' שא"ה מפני מה התירו חכמים ספק טומאה ברה"ר שהרי הציבור עושים פסח בטומאה וכו' והוא מהתוספתא הובא בתוספתא סוטה ג"כ ומסיים הר"מ שאיסור הספיקות מדבריהם כמו שבארנו וכו' והיינו לשיטתו דכל הספיקות הם לקולא מן התורה רק מדרבנן לחומרא והדברי' עתיקי' ואח"ז כ' ומפני מה החמירו בס' רה"י שהרי סוטה שנסתר' וכו' מבואר בדבריו דספק רה"ר אינו נלמד מסוטה ונלמד מפסח וגם מחמת דספק לקולא רק ספק טומאה ברה"י זה נלמד מסוטה דהוא טמא וכן כתבו התוס' בפ' שני נזירים על כל פנים דר"מ ס"ל כן כמ"ש דעיקר הלימוד דברה"י יהי' טמא ואם לא הי' לנו לימוד הי' אף ברה"י טהור מטעם דספיקות לקולא. והנה התוס' פ' כשם דף כ"ח ע"ב ד"ה ברה"ר הקשו מש"ס דנדה דמבואר שם הא מעל"ע מטה נמי מטמאה וכו' ומתרץ בחברותי' נושאות אותה במטה וכו' וכיון דחברותיה והיא ה"ל שלשה אם כן ה"ל ספק טומא' ברה"ר כמבואר בנזיר וגם בנדה הקשו קושיא זו והגמ' הנ"ל היא בנדה ד"ה ע"ש ותרצו כאן וז"ל ונרא' דלא הוי ספק טומאה ברה"ר אלא היכא דספיקא יכול להיות גלוי לכל כגון האי דנזיר ותשעה צפרדעים ושרץ אחד ביניהם אבל האי דנדה וכו' דספק אם ראתה או לאו ומקום המקור מקום סתר הוא ולא שייך למימר בי' רה"ר אפילו אם נולד ספק ראייתה ברה"ר וכו' אם כן סברתם כיון דהטומאה היא מקום סתר ה"ל רה"י אפילו ברה"ר וספיקו טמא אם כן בסוטה דהטומאה שלה על כל פנים בהעראה היינו הכנ"ע ובפחות מכן אינו אלא נשיקה ופטור ממית' ואינ' נאסרת ע' ביבמות ובר"מ ובש"ע אהע"ז סימן כ' ומבואר במכות דאמרו אלו היינו בסנהדרין לא הי' נהרג אדם מעולם בבועל הערוה היכי הוי עבדי אביי ורבא דאמרי ראית' כמכחול בשפופרת מבואר דביאה לחיוב אין שום אדם יכול לידע אף דרש"י פירש ואין העדים מסתכלים בכך נראה דיכולים לראות אך באמת מלשון הש"ס דלא היה נהרג אדם מעולם נראה דא"א לראות וגם לשון הרשב"א בתשובה מובא בב"ש באהע"ז סימן מ"ב ס"ק י"ב דא"א לראות כמכחול וכו' אם כן טומאה זו א"א להגלות לשום אדם רק להבועל ונבעלת רק הם יודעים אם כן דמי ממש לנדה דמקור הוא מקום סתר ושם נודע הוא רק לאשה דמרגשת וכאן נודע לשנים אבל אין גלוי לכל כמו נזירים ותשע' צפרדעים אם כן טומאת סוטה אפילו לפני כמה אנשים אין גלוי והוי ליה תמיד רה"י כמו נדה אפילו ברה"ר וספק ה"ל ספק רה"י ואף דפסקינן דאם עושים כדרך המנאפים הורגין ונאסרה היינו מטעם חזק' ואנן סהדי אבל גוף הטומאה שנטמאת היא מקום סתר אם כן אפילו ברה"ר ה"ל טומאה ברה"י וספק ה"ל ספק רה"י דהוא ממש כמ"ש התוס' וא"כ כך פי' הש"ס בכ"מ דילפינן מסוטה מה סוטה רה"י לא כפרש"י מחמת דהוי מקום סתיר' רק הפי' דסוטה בכ"ע ה"ל רה"י דהיא מקום סתר אף בפני רבים מכל מקום ג"כ אמת הדבר דספק ולא נסתר' רק בפני רבים אם אין שם מקום סתיר' לא נולד ספק כלל ככל בנות ישראל הכשירות אך בעבר' ונסתרה במקום סתר אף דהי' רבים מכל מקום ה"ל סתירה כמו סברת הירושלמי אף דהוי רה"ר ובסוטה לא שייך רשות הרבים כמ"ש אם נסתר' ה"ל רה"י אפילו הי' רבים בסתירה מכל מקום כיון דהיא מקום סתר ושייך חשדא אם כן ה"ל ספק ולא שייך רה"ר דהטומא' היא בסתר וא"א להתגלות ה"ל רה"י כסברת התוס' וכן הפשט במס' נזיר מהיכן ילפינן ס' טומאה ברה"י מסוטה מה שם בועל ונבעלת וכו' והכא תלתא וה"ל רה"ר וכו' היינו כיון דבכ"מ ספק טהור רק ברה"י הילכתא גמירא דיליף מסוטה דטמא אבל אם לא הוי דומיא דסוטה טהור אם כן חזינן מה סוטה וכו' היינו דשם הוי רה"י בבועל ונבעלת לא דוקא בא' אלא אף בשנים דלשנים נתגלה והתורה טמאה בספק אם כן כ"ה דאיכא שנים טמא אבל כאן הוא תלתא ותלתא לא משכחת בסוטה אם כן ה"ל שפיר רה"ר. הכלל הא דסוטה הוי רה"י אפילו בפני כמה אנשים כיון דהטומאה הוא בסתר אך בלא הי' סתירה ל"ש ספק דלא נולד לנו ספק כלל אך בנסתרה אפילו עם הרב' אנשים במקום דשייך סתיר' כדעת הירושלמי ונולד לנו ספק היא טמא' אפילו ברבים כי גוף הטומאה ה"ל רה"י והספק ה"ל ספק טומאה ברה"י אפילו ברבים כן י"ל להר"מ כסברת התוס' ע"כ נכונים דבריו דגבי סוטה ונדה אפילו ברה"ר ה"ל רה"י אך בנזיר ובשאר טומאות שפיר ה"ל ברבים ספק טומא' ברה"ר וטהור הפוך בה בעזה"י כי דברים נכונים הם והר' הנ"ל כתב דמי שיתרץ יודיע לו ויהי' לו נ"ר ובעזה"י יהי' נ"ר לנשמתו וימליץ טוב עבורי. הכלל דכל סוטה ה"ל רה"י אפילו ברה"ר רק ילפינן דשנים הוי רה"י כמו סוטה דשנים יכולים לידע מכל מקום טמא ה"נ בכ"מ אבל תלתא ל"מ בסוטה. והנה צריך עיון בכ"מ בש"ס אך הפוך בה בעזה"י כי דברי נכונים הם.