מנחת חינוך · סימן שס״ה, ב׳

אך אם שהתה כדי טומאת שניהם אם כן יכול להיות ששניהם טימאו אותה אסורה על הבועלי' בוודאי ככל ספק סוטה ול"מ מה שהם אומרים שטהורה היא ועיין באהע"ז סי' י"א דהח"מ כתב דאם הבעל אינו רוצה להשקות את אשתו אחר קינוי וסתירה אמאי אסורה על הבועל כיון דצווחים דהיא טהורה וע"ש בב"ש שדחה דבריו דתיכף נאסרת מגזה"כ ע"ש. אך על כל פנים בנ"ד כיון דהוא רק ספק בוודאי אינה אסורה להם ואפשר אף לכתחילה על כל פנים אין איסור תורה כלל כיון דהם אומרים בבירור שטהורה היא כנ"ב ופשוט. ועיין במנ"ל כאן פ"ב שהשיג ג"כ על הח"מ. ולשיטת מהר"א ששון מובא בהגהות במנ"ל בפ"ב דאם נאסרה על הבעל בשביל בועל ואח"ז אם נטמאה מבועל שני אינה אסורה על בועל שני כיון דלא נאסרה לבעל בשבילו דאסורה מחמת הראשון אם כן כאן אפילו שהתה כדי טומאת שניהם מכל מקום על אחד בוודאי אינה אסורה היינו על האחרון אם כן ג"כ אסורים שניהם רק מפני הספק וכיון דהם יודעי' שלא נטמאה כלל מותרים בה דספק מותר למי שיודע כמ"ש ואין זה ספק סוטה שהתור' אסרה כוודאי כיון שאין יכול להיות כסברת התוס' שכתבנו לעיל ומה שיש לפלפל בדברי מהר"א ששון אין כאן מקומו וכבר פלפלו האחרוני'. ונראה דאפילו ע"א אמר ג"כ שנטמאת מאחד מהם והם מכחישים ה"ל ככל ספק איסור וע"א אומר שהוא אסור והבעל דבר מכחישו כי דוקא בספק סוטה האמינה התורה ע"א שלא לשתות (או) [כיון] דנאסרה בוודאי אבל זה לאו ספק סוטה היא רק ספק ככל הספיקות שבתורה אם כן גם ע"א דינו כמו בכה"ת ותבין מעצמך. הכלל היא רק ספק לגבי הבועלים כמ"ש והדברים ברורים. ואין לומר כיון דלגבי הבעל לידת הספק הזה הוי כוודאי אם כן לגבי הבועלים נמי כמו שמבואר בדברי אחרונים גבי ספק דע"י גילגול נעשה ספק דרבנן הוא להחמיר והדברים עתיקין. דז"א דזה ל"ד ועוד דוקא אם אח"כ נעשה דרבנן אבל אם בב"א לא אמרינן להחמיר כמו שמבואר באחרוני' מדברי הר"מ בהלכות אב"ה גבי ספק משקים וכו' והדברים עתיקין א"צ להאריך כל מבין עם תלמוד יודע זה אך קשה לי על סברת התוס' שכתבו בדב' שאינו יכול להיות לא ילפינן מסוטה כיון דאחד מהם בוודאי טהור ובסוטה יכול להיות ובאמת לפמ"ש הר"מ דגם משנים מקנ' ושותה ואסורה אם כן התורה מיירי בכה"ג ג"כ ועל כ"ז כתב ונטמאה ונטמאה לבועל ג"כ בוודאי אעפ"י שאינה יכולה להיות טמאה לשניהם אפילו שהתה כדי טומאת שניהם לסברת מהר"א ששון כמ"ש חזינן דספק טומאה ברה"י דילפינן מסוטה הוא בכ"ע אפילו שאינו יכול להיות דהתור' אסרתה להבועלים כוודאי אם כן אמאי לא ילפינן ואנחנו כתבנו לשיטת התוספות מסתעף ד"ז. אבל עליהם קשה דחידשו סברא זו הא באמת ג"ז נוכל למילף. ונראה ליישב דבאמת הא דגמרינן מסוטה לטמא ברה"י אפילו ביש חזקת היתר כמ"ש התוס' בנדה וכ"מ וספק ברה"ר טהור אפילו ליכא חזקת טהרה ועי' בתוס' שתמהו ממ"נ אי ס"ל דסוטה יש לה חזקת היתר אם כן האיך ילפינן לטהר ברה"ר בליכא חזקה ואי ס"ל דסוטה איתרע חזקתה כיון דקינא לה ונסתרה האיך ילפי' לטמא ברשות היחיד אפילו יש חזקת טהרה דבסוטה שאני דליכא חזקה דאיתרע לה עי' בדבריהם בנדה ובחולין ועיין בס' ש"ש שמעתתא א' פ"ז שכתב שם דסוטה יש לה חזקת היתר לבעלה אך לבועל אין לה חזקת היתר דהספק נולד לבועל בעודה תחת הבעל ולא הוי חזקת היתר כיון דאז היתה בלאו הכי אסורה לבועל מחמת א"א וה"ל כמו נולד ספק מחיים לדעת הרמ"א בסי' נ' ביו"ד כמ"ש הש"ך במים בראש והדברים עתיקין ע"ש מ"ש על כל פנים היוצא מדבריו דלבעל יש לה חזקת היתר ולבועל אין לה חזקת היתר ע"כ כתבו התוס' שפיר גבי שני נזירים דה"ל ספק ברה"י מכל מקום אינם טמאים וודאים כמו שמבואר דמביאים קרבן טומא' וקרבן טהר' וע"ז הקשו הא ברה"י הוי ספק טמא וודאי ושם גבי נזירים יש להם חזקת טהר' כמו שמבואר שם בתוס' לענין רה"ר אך גבי ספק טומאה ברה"י טמא אפילו בחזקת טהרה כמו שמבואר ע"ז תירצו דלא ילפינן מסוטה דטמא ברה"י אף בחזקת טהרה רק בדבר שיכול להיות כמו סוטה היינו דסוטה טמאה לבעל אף דיש לה חזקת טהרה להבעל מכל מקום ה"ל יכול להיות לגבי הבעל בכה"ג טמא' אבל בדבר שאינו יכול להיות לא נוכל לילף מסוטה בחזקת טהרה דגבי סוטה במקום שיוכל להיות לא מהני חזקת טהרה. אבל במקום שאינו יוכל להיות אינו טמא בסוטה במקום דאית לה חזקת טהר' דסוטה לגבי הבעל יוכל להיות ע"כ טמאה אפילו בחזקת טהרה אבל שני נזירים דאינו יכול להיות וגם יש להם חזק' טהרה ע"כ אינם טמאים וודאי כי אינו שוה לסוטה אבל במקום דאין חזקה באמת ילפינן מבועל כמו דטמאה לבועל באין לה חזקת טהרה כי לבועל אין לה חזקת טהר' והתורה טמאה לבועל אף למאה אף שאין יכול להיות מכל מקום טמאה אם כן ה"ה כל מקום ברה"י שאין חזקת טהרה טמא אף במקום שאינו יכול להיות הכלל מסוטה נלמד שני דברים אחד דספק טומאה ברה"י טמא אף דאיכא חזקת טהרה דחזינן דהתורה טמאה אותה לבעלה אף דיש לה חזקת טהר' וע"ז חידשו התוס' סברתם דדוקא כמו סוטה דיכול להיות דלגבי בעל' יכול להיות אבל בנזירים דאין יכול להיות ויש חזקת טהרה אינו טמא ודאי דאין לנו לימוד על זה מסוטה אבל במקום דליכא חזקת טהרה ילפינן מבועל דהתורה אסרה על הבועל וא"צ דבר זה דיכול להיות דהתורה אסרה בכל ענין לדעת הירושלמי אפילו עם בועלים הרבה דאינו יוכל להיות כיון דליכא חזקת טהר' טמאה וודאי אף דאין יוכל להיות והתוספות בסברתם לא חילקו רק ביש חזקת טהר' כמו נזירים צריך להיות במקום דיוכל להיות דומיא דסוטה אבל באין לה חזקת טהרה הוי דומי' דסוטה לבועל אף במקום שאין יוכל להיות כמ"ש והדברים ברורים. אם כן ד"ז שכתבנו לעיל ליתא דהיא טמאה וודאי אף בשני בועלים אף דאינו יכול להיות אף בלא הסברא שכתבנו כיון דחזינן דלדעת הירושלמי מיירי הפרשה בהרבה בועלים ומכל מקום אסרה התורה בוודאי וה"ל ספק כוודאי ומוציאין אותה אם נשאה הבועל ומכל מקום צ"ע ובאתי רק לעורר.