מנחת חינוך · סימן שס״ה, י״ח

(היוד) אשת אנדרוגינוס אינה שותה ג"כ כת' הר"מ דאיתמעט מאישה פרט לאנדרוגינוס שאינו איש והנה אשת טומטום א"צ מיעוט דלא הוי בן ביאה כלל אפילו ביציו מחוץ כמו שמבואר כ"פ אם כן לא קדמה שכיבת בעל אך אנדרוגינוס צריך מיעוט דבן ביאה הוא ואנדרוגינוס נושא כמו שמבואר בר"מ פ"א מהלכות א"ב. אך קשה כמו שהקשו כמה פעמים בש"ס איצטריך קרא למעוטי ספיק' והר"מ פסק בהלכות אישות ובה' א"ב דאנדרוגינוס הוא ספק איש ספק אשה ובכ"מ מספרו פוסק כן ומובא כ"פ בח"ז אם כן בלאו הכי מספיקא אינה שותה למחוק ש"ש מספק. אך אפשר לומר כיון דגבי סוטה כל השקאה גזרה התורה על ספק אם כן אפילו הרבה ספיקות הוא בכלל ספק כמו ברה"י כל שאתה יכול לרבות ס"ס מכל מקום טמא כיון דהתור' טמא' הספק אם כן ה"נ מספק שניתוסף עוד ספק היו משקין ע"כ צריך קרא למעט. וגם מ"ש הר"מ דאינה שותה ונאסרה ג"כ לכאור' צ"ע דה"ל ס"ס ספק אשה ספק לא נטמאה ואי דהרבה ספיקות טמא ברה"י אינו דומה לשם ע' בטהרות אך ספק ספיק' זה הוי בתרי גופי לא אמרינן וגם לא נודע כאחד ע' ביו"ד סי' ק"י והם ענינים ארוכים ועמוקים ובאתי רק לרמוז ישמע חכם וכו'. ואשת חרש או חרשת מעיקרא בעת הקידושין כיון דאין קידושין מן התורה רק מדרבנן בודאי אינה שותה וא"צ הר"מ להביא דין זה ולענין איסור לבעל ולבועל מדרבנן ע' באהע"ז ושוטה ושוטית לא תקנו חכמינו זכרונם לברכה קידושין כלל והוי כפנוי' ובודאי אינה שותה ואינה אסורה לבעל ולא לבועל וכבר כתבתי בח"ז דהמקדש ח"ש וחב"ח כיון דאין ח"מ רק מלקות ואשם אם כן כמו ש"י שאינה נאסרה לדעת הר"מ ה"נ לאוסרה על בעלה כיון דאינה ערוה ובודאי אינה שותה והבאתי לעיל ואם נתחרשו לאחר הנשואין או נעשו שוטי' יבואר בסמוך בעזה"י.