מנחת חינוך · סימן שס״ה, י״ז

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

(הט') גדולה אשת הקטן כ"כ הר"מ ואיתמעט תחת אישה פרט לאשת קטן ולכאורה צריך עיון ל"ל מיעוט הא קטן שקידש או שנשא א"צ גט דאין קידושיו כלום כמבואר בר"מ פ"ד מה"א ובש"ע אהע"ז סי' מ"ג אם כן אינה א"א כלל ולמה צריך מיעוט דאינה שותה וגם למה נאסרה על בעלה כמ"ש הר"מ. והנה לדעת מהר"י ברזילי דקטן שקידש לו אביו אשה מקודשת ניחא דהתורה הצריכה למעט ועיין באחרונים שפלפלו דאפשר קטן קונה בביאה והדברים עתיקין אבל דעת הר"מ דקטן אין קידושיו כלום בשום ענין למה הוצרך הר"מ להביא מיעוט דאינה שותה ואפשר לומר דמשכחת אשת קטן בקטן שבא על יבמתו עיין בסוגי' דקידושין גבי יעוד דדעת רש"י דהוי אשתו לכ"ד ועיין בר"מ בהל' יבום אם כן אפשר הר"מ ס"ל ג"כ הכי וצריך מיעוט. אך מכל מקום קשה כיון דהבא על אשת קטן אפילו ביבם קטן שבא על יבמתו מכל מקום אינו ח"מ דאשת איש פרט לקטן ע"ש בקידושין וכן כת' הר"מ פ"ג מהלכ' א"ב אם כן לא הוי ערוה רק ח"ל וקידושין של אחר תופסין בה דילפינן מהיקש' דר"י עיין באחרונים והר"מ פוסק דלא כר' המנונ' ופוסק דש"י שזינתה לא נאסרה אף דמספק קידושין תופסין ולא בודאי אם כן כאן מה שבא עלי' לא הוסיף כלום כיון דאין ח"מ על ביאתו אם כן לא נאסר' עליו כלל ע' בסוטה דף י"ח אם כן כיון דלא נאסרה אינה שותה ול"ל מיעוט. והנה הר"מ כ' כאן דאינה שותה ונאסרה על בעלה צ"ע למה נאסרה אפילו מיירי ביבם קטן שבא על יבמתו ע' באחרונים וצ"ע ותמה אני ג"כ שלא עמדו בזה נ"כ של רבינו לפרש לנו כוונתו. ואם קינוי של הקטן מועיל על סתירה לאחר שהגדיל ובעל דנעשו קדושין אם לא היה כלל קידושין בודאי אין הקינוי קינוי כמו שמקנ' לפנוי' ל"מ אחר הנשואין אך אם יש צד קידושין כמ"ש כבר כתבנו דאפשר לא הוי קינוי כיון דאם זינתה עתה אינה נאסרת ולפמ"ש אינה נאסרת כלל וג"כ לשיטת הראב"ד דאין התראה לקטן אפשר דג"כ אין התראתו כלום ובאתי רק לעורר.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.