(הח') קטנה אשת הגדול כת' הר"מ דאין משקה אותה דכתיב אשה פרט לקטנה וכו'. והר"מ לשיטתי' כאן דקטנה שזינתה ברצון נאסרה על בעלה וכבר השיגו עליו רוב הראשונים והראב"ד שם וסביר' להו דפיתוי קטנה אונס הוא ואינה נאסרת כלל ועיין בדברי הראב"ד דכת' דאין התראה לקטנה כלל נראה לפי דבריו אם קנא לה בקטנותה אף דנסתרה בגדלותה אינה שותה דהקינוי לא הוי קינוי כלל דאין התראה לקטן. וגם לפמ"ש לעיל כיון דלא נאסרה עתה לא הוי קינוי כלל אך יש לחלק על כל פנים לדעת הר"מ דיש התראה לקטן ונאסרת וא"כ נהי דאינה שותה בקטנותה מגזה"כ אבל מועיל הקינוי אם נסתרה בגדלות' שותה ולדברי הראב"ד אין כאן קינוי כלל ואם גדלה ונסתרה בקינוי זה אינה שותה דאין התראה לקטן וק"ל.
מנחת חינוך · סימן שס״ה, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.