מנחת חינוך · סימן שס״ד, י׳

ועתה נבאר סברת רבנן דחולקין על רבי בשבועות שם וסוברים דאין יה"כ מכפר בשאר עבירו' לשאינן שבים מבואר שם אף על הקלות כגון עשה מכל מקום סוברים דאין יה"כ מכפר בלא תשובה ודרשו לקרא דהכרת וכו' דעל שאר עבירות אפילו חמורות היינו כרומב"ד נתכפר במיתה בלא תשובה חוץ מג' אלו היינו פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים בתורה שלא כהלכה אין מיתה מכפרת בלא תשובה רק מיתה עם תשובה מכפרת. והנה ר"א ב"ע שאומר ח"כ ג' הם ותשובה עם כולם מבואר דחולק על רבנן ג"כ וסובר דבלא תשובה אין מיתה מכפרת כלל אפילו בשום עבירה וגם בג' עבירות דרבנן סוברים דמיתה עם תשובה מכפר ור"י לא מפליג ונראה דעל כל עבירות תשובה עם יסורים מכפרות חוץ מח"כ צריך תשובה עם מיתה ולרבנן נראה דעל ג' עבירות הללו ל"מ תשובה עם יסורים רק תשובה ומיתה והר"מ לא הביא רק דברי ר"י ופוסק כותיה הן בשאר עבירות דלא מכפר מיתה בלא תשובה וכן אפילו באלו הג' חוץ ח"ה מהני יסורים עם תשובה ועיין בלחם משנה וכבר כתבתי דדעת רש"י דרבנן סוברים בשאר עבירות צריך יה"כ עם מיתה ולדעת התוס' א"צ יה"כ וצריך טעם למה פסק הר"מ כר"י נגד רבנן. ונראה דהר"מ סמך על משנה מפורשת דהוא דלא כרבנן דמבואר דמיתה בלא תשובה אינה מכפרת והוא בסנהדרין דף מ"ג ע"ב היה רחוק מבית הסקילה וכו' אומרים לו התוודה שכן כל וכו' שכל המתודה יש לו חלק לעוה"ב כו' שכן מצינו בעכן וכו' ומניין שכיפר לו וידויו שנאמר כו' ביום הזה כו' ואין אתה עכור לעוה"ב אם כן שם מיירי מחיוב מיתות וה"ל שאר עבירות לא מהני ג' וגם סתמא קתני נראה דאם אין מתודה אין לו חלק כו' ולרבנן הא המיתה מכפרת אפילו בלא תשובה ע"כ האי משנה דלא כרבנן וגם מאי ראי' מייתי המשנה מעכן דהתוודה והיה לו חלק לעוה"ב הא עכן מפר ברית הי' כמבואר בש"ס שם ובמפר ברית לא מהני מיתה לחוד אף לרבנן כמבואר כאן אבל בשאר עבירות יש לו תמיד חלק לעוה"ב אפילו לדעת התוס' שדעתם שמיתה אינה ממרקת לגמרי רק ביסורין קצת אחר המיתה אם כן מהמשנה מבואר דאין מיתה מכפרת בלא תשובה כלל דלא כרבנן. אך דמ"ש דעכן היה מפר ברית אין קושיא כ"כ דמשוך בערלתו אינו מפיר ברית מן התורה כמבואר ביבמות דמשוך צריך למול רק מדרבנן על כל פנים מהמשנה מבואר דוקא המתוודה יש לו חלק ולרבנן מכפרת בל"ת ע"כ המשנה לא אתיא כרבנן וגם בדף מ"ז שם גבי קדשי עה"נ דימותו אמאי כיון דאיקטל הו"ל כפרה ע"כ מבואר דלכ"ע מת מתוך רשעו אין לו כפרה ומסתייע' מברייתא דתני ר"ש יכול אפילו פרשו אבותיו מדרכי ציבור ת"ל בעמו בעושה מעשה עמך אלמא דמיתה בלא תשובה אינו מכפר ע"ש ורש"י פירש אינו עושה מעשה עמך פורש מדרכי ציבור כו' כגון רשע וא"כ אפשר הו"ל בכלל פורק עול. אך באמת הר"מ בהלכות כתב הפורשים מדרכי ציבור בדרך אחר ע"ש גם איני מבין כמו בהכאה וקללה של אביו ואמו אם הוא רשע אף בשאר עבירות עי' ביבמות גבי ממזר דאינו חייב על הכאה וקללה בלא עשה אביו תשובה הכלל עיין בסנהדרין שם מבואר להדיא דמת מתוך רשעו אפילו בשאר עבירות של מב"ד אין לו כפרה במיתה אם כן האמוראי' אחרונים פליגי על רבנן דשבועות וגם המשנה דשם והברייתא דר"ש ס"ל כן ע"כ פוסק הר"מ דלא כרבנן. והנה שם בגמרא יש פלוגתא בנהרג בב"ד מתוך רשעו דרבא סובר דמתכפר לו ואביי סובר כיון דבדין נהרג לא ה"ל כפרה והנה הלכה כרבא לגבי אביי וגם האמוראים שם רב אשי דהוא בתרא ג"כ סובר שם דמיתה וקבורה מכפרת ע"ש. ולכאורה קשה ע"ז מהמשנה דסנהדרין דיליף מעכן דדוקא ע"י תשוב' מכפר והר"מ פ"א פוסק דחייבי מב"ד אין נתכפר להם בלא וידוי והכסף משנה הרשים ממשנה שהבאנו וצ"ע דפסק דלא כרבא ור"א דסוברים דנהרג אף כדין מכל מקום נתכפר וגם ר' יוסף סובר כן ע"ש בסוגיא על כל פנים מהמשנה ומהברייתא [מוכח] דר"ש וכולהו סוברים דאין מיתה בלא תשובה מכפרת ע"כ פוסק הר"מ כן. אך מה שהקשינו צ"ע דפוסק דחמב"ד אין מתכפר בלא תשובה הא ר"י ורבא ור"א סוברים דמכפר עיין בסוגיא וצ"ע. גם צ"ע בסוגיא שם דאביי סובר דמב"ד אין מכפרת כיון דבדין הוא ומביא ראיה מהמשנה דלא היו קוברין אותו בקברי אבותיו ואי אמרת ה"ל כפרה לקברי' ע"כ דאין לו כפרה. וקשה הא במשנה מבואר דאומרים לו התודה אם כן חמב"ד מתודים וסתמא מבואר במשנה דלא היו קוברין כו' אף שהתודה אם כן בעשה תשובה ומת כ"ע ס"ל דמכפר אף ר"י אם כן אמאי אין קוברין אותו בקברות אבותיו ולשאר אמוראים דסוברים דעם צערא דקיברא פורתא ניחא כיון דתשובה אינה מועלת בעבירות חמורות כאלו רק עם מיתה וצערא דקיברא אבל לאביי דמוכיח דאין מיתה אף בב"ד מכפרת בלא תשובה הא סתמא קתני אף בעשה תשובה ואז ודאי נתכפר אליבא דכ"ע בעשה תשובה ג"כ וג"כ מאי דחי אביי ראי' ר"י דר"י מייתי שפיר ראיה בקדשי מזבח של עהנ"ד דימותו ואי מחמת זבח רשעים כיון דאיקטל אית להו כפרה והיינו דסתמא קתני אפילו התודו דאומרים להו התודו שדרך כל כו' כמבואר במשנה אם כן עם תשובה בודאי מכפר הריגה אפילו מת מעצמו ע"כ צ"ל כיון דאידחי וכו' ומאי מקשה אביי מת מתוך רשעו דבאמת מיירי אף אם מת מתוך תשובה ע"ש בסוגיא ותראה דצ"ע. וזה נראה ליישב דבאמת דינא הכי דתשובה עם מיתה מכפרת אבל תשובה גמורה וזה קמי שמי' גלי' והש"ס מודיע לנו דתשובה מועלת אבל אנחנו לא ידענו אם זה עשה תשובה גמורה אם כן כיון דהוא רשע אף שאמרינן לו שיתודה ויעשה תשובה אין אנחנו יודעים מה שבלבו אולי אפשר פקר דאינו מתחרט באמת בלב ע"כ שפיר מקשה אביי על ר"י דאפשר דאין מקריבין משום זבח רשעים ע"כ קדשי מזבח ימותו דמת מתוך רשעו וכו' אינו מתכפר לו ומניין אנו יודעים שעשה תשובה באמת וכן ס"ל אף שנהרג עפ"י ב"ד כדין כמו עיהנ"ד מכל מקום אין אנו יודעים אם עשה תשובה אין קוברים אותו בקברות אבותיו כיון דהוא מוחזק לרשע ועל התשובה אין אנו יודעים ומיתה בעצמה אינה מכפרת ובמשנה עצה טובה יהבינן לי' שיתודה וישוב באמת ויתכפר לו כי תשובה עם מיתה מכפרת אבל אנחנו לא ידענו ע"כ ניחא שם הסוגיא וז"ב ופשוט. אך מה שהקשיתי לעיל קשה דכאן סוברים ר"י ורבא ור"א דמיתה על כל פנים ע"פ ב"ד מכפרת בלא תשובה ואמאי לא מקשינן עליה ממשנה דמבואר ומניין שכיפר לו וידויו נראה דבלא תשובה אינו מתכפר. ונראה דהם סוברים כרבנן דשבועות דמיתה לחוד מכפרת על כל פנים היה להש"ס לפלפל בזה ולימא מתני' דלא כרבנן וגם יש להם להקשות על האמוראים ממשנה ולפלפל בזה והר"מ פוסק בפירוש דאין מב"ד מכפר בלא תשובה דלא כהאמוראים ודלא כרבנן בשבועות ולדברי התוס' בשבועות שמחלקים בין כפרה לכפרה הכל ניחא. אך דברי התוס' צ"ע ואין כאן מקומו. ולדברי הר"מ כיון דר"י וראב"ע ור"מ בן חרש סוברים כן דמיתה לחוד אין מכפר וגם המשנה דסנהדרין וגם הברייתא דר"ש וגם המשנה דיומא דמבואר דמיתה מכפרת עם התשובה ע"כ פוסק כותי'. ובעמדי בזה אני רואה לפלפל ולברר כל הדברים צריך אריכות גדול ואין הזמן גורם כעת לטייל באריכות ע"כ מוכרח אני לקצר ולכתוב עוד קצת דינים בקצרה והשי"ת ברוב חסדיו יגמור עלי ואשנה פ"ז באריכות וע' מה שכתבו האחרוני' בזה ולא עיינתי בדבריהם היטב וכתבתי הנלענ"ד בס"ד.