מנחת חינוך · סימן שס״ב, ב׳

ומבואר בש"ס ור"מ פ"ו מהבהב"ח דגגים ועליות לא נתקדשו כלל הן מה שעל העזרה או על ה"ה או בירושלים אין בהם קדושה כלל וה"ל כחוץ לירושלים ומותרים הטמאים לכנוס ולכל עניני קדושה שיש במחנות הללו בהגגים ועליות אין בהם שום קדושה. אך מבואר בש"ס דפסחים דפ"ו דעליות של כל ההיכל עד עזרת ישראל נתקדשו ועליות של היכל הם כקדושת היכל ועליות של קודש הקדשים כקודש הקדשים דיליף מקרא דכתיב ויתן דוד תבנית ההיכל ועליותיו כו' וכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל ע"כ כל העליות של היכל קודש ודוקא עליות אבל הגג הוא חול אף שעל ההיכל דלא כתיב בקרא ע"ש בגמרא. וכ"כ התוס' שבועות דף י"ז ע"ב ד"ה יטמא כו' והר"מ שכתב כאן דגגים ועליות לא נתקדשו אינו מביא שעליות של ההיכל נתקדשו ועמד בזה המ"ל ובש"ס מוכחינן דכל עליות שבהיכל נתקדשו מהברייתא דעליות של קה"ק היו נכנסים פ"א בשבוע ואר"נ שאני היכל וכו' והר"מ מביא זה פ"ז כאן אם כן נראה דס"ל כן. אך מכל מקום צ"ע אף שבברייתא אינו מבואר רק עליית קה"ק מכל מקום כיון דנפקא מקרא ושם כתיב היכל ג"כ אבל הר"מ דהוא פוסק הי' לו לפרש דבריו דנוכל לטעות דוקא קה"ק ולא כל ההיכל ובאמת בגמרא מבואר דכל ההיכל בכלל. ועצל"ח שם שחידש וכתב דלפי המסקנא א"צ לחילוק שמחלק בין עליות של היכל ושאר עליות רק עליות של היכל שוה לשאר עליות רק לא גרע ממחילות דלא נתקדשו ומכל מקום אם פתוחות לעזרה נתקדשו ה"נ עליות ועליה של קה"ק היה בה לולין לקה"ק כמבואר במדות ובכל עליה של היכל היה לולין להיכל ע"כ נתקדש והר"מ מביא ד"ז דמחילות ועליות יש להם ג"כ ד"ז ומכל מקום צ"ע. המחילות הפתוחות לה"ה חול ואין בהם שום קדושה לא קדושת ה"ה ולא קדושת העיר ומכ"ש המחילות הפתוחות לעיר אבל הפתוחות לעזרה הם קודש בקדושת העזרה ואפילו המחילות שהולכים מתחת ההיכל אם אינם פתוחים לעזרה רק לה"ה הם חול גמור כ"ה בש"ס ור"מ כאן. והלשכות הבנויות בקודש בעזרה ופתוחים לחול תוכם חול והגגות אם הם שוים לקרקע העזרה הם קדושים אבל אם אין שוים לקרקע העזרה הם בכלל גגות דלא נתקדשו כלל כמ"ש לעיל. ונראה כיון דאפילו אם בנויים בעזרה אזלינן בתר פתיחתם מכ"ש הבנויים בהר הבית ופתוחות לחול או הבנויות בעיר ופתוחות לחול ה"ל חול דאזלינן בתר פתחם כנ"פ. ולשכות הבנויות בחול ופתוחים לקודש אף על פי שהם קדושים לענין אכילת קדשים דרבי קרא אבל לענין טומאה אין חייבים עליהם כ"ה בזבחים ובר"מ ופשוט דכן הדין בה"ה ובעיר דאין חייבין הטמאים שאסורים שם דלא עדיף מעזרה. ופשוט כיון דהר"ם כ' זה גבי פתוחות לקודש ואח"ז גבי מחילות העזרה אם הם פתוחות לעזרה כתב סתם דהם קודש מבואר דמחילות הם קודש אפילו לענין טומאה וחייבים עליהם משום טומאה רק בלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש אין חייבים משום טומאה רק מדרבנן אין נכנסין להם בטומאה כמבואר בזבחים. החלונות ועובי החומות הן של עזרה או של ה"ה או של עיר מבואר במשנה דפסחים דהוי כלפנים והם קדושים וכ"פ הר"מ כאן לענין טומאה ובפ"ג מהלכות מע"ש פסק כן לענין מע"ש ובפ"י מהמעה"ק פסק כן לענין קדשים קלים. ובאמת דבריו תמוהים וכבר השיג עליו הראב"ד דבפסחים שם מבואר דדין גגות יש להם דאינו קדוש רק בשוים לקרקע כגון שורא ובר שורא ועיין כסף משנה כ' שצריך לדחוק דגם דעת הר"מ כן וסמך אמ"ש למעלה דוקא בשוים הם לקרקע ע"ש. ומקום עובי החומות כגון שנפלו החומות או שנפרצו במק"א אי יש להם קדושה או לא זה תלוי בשני תירוצי התוס' בפסחים שם ושבועות ט"ו ע"ב בתי' א' כתבו שם התוס' דהב"ד היה בדעתם לקדש אף על פי שלא יכלו לילך שם עם התודות כיון דא"א שאני כן מסיימי התוס' בשבועות אם כן עובי החומה נתקדש ותי' השני שכתבו דדוקא בשוים דשם היו מהלכים אם כן עובי החומה כיון דלא הלכו שם לא נתקדש וצ"ע עד יבא ויורה צדק לנו בב"א.