מנחת חינוך · סימן שס״ב, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ובמ"ש לעיל חילוק בין לשכות הפתוחות לקודש דאינו קודש לטומאה רק לאכילת ק"ק דהתורה ריבתה חצרות הרבה כמבואר בזבחים וגבי מחילות הפתוחות לעזרה כ' הר"מ סתם קודש הם קודש לכ"ד נתיישבתי דאינו כן ולע"ד כיון דחזינן דלשכות הבנויות בקודש ופתוחות לחול תוכן חול לכ"ד מבואר דאזיל בתר הפתיחה ובנויות בחול ופל"ק לא אזלינן לגמרי בתר פתיחה רק לענין אכילה חזינן דתרתי בעינן לקדושת כ"ד הן בנויות בקודש והן פתוחות לקודש אם כן גבי מחילות ג"כ הדין כן דמחילות ה"ה לא נתקדשו כלל כמבואר בש"ס ומחלק הש"ס בין פתוחות לחול ובין פתוחות לעזרה והדין כך אם המחילה הולכת תחת ה"ה דאינו קדוש ופתוחות ג"כ לה"ה אינו קדוש כלל אפילו לענין הטמאים שאסורים לכנוס בה"ה דהפתיחה אינו מקדש לענין טומאה דלא עדיף מעזרה דאין הפתיחה מעלה לענין טומאה ה"נ אך במחילות פתוחות בעזרה ה"ל כלשכה הבנויה בחול ופתוחות לעזרה והיא קודש רק לענין אכילה בקדשים ולא לענין שום טומאה אפילו באותן שאין נכנסין לה"ה. מחילות של ה"ה לא נתקדשו כלל אפילו לענין בע"ק מותר לכנוס לשם והפתיחה אינה מעלה לענין טומאה כלל וכ"ז במחילות של ה"ה דר"י מחדש דלא נתקדשו אבל מחילות ההולכים תחת ההיכל ותחת העזרה בודאי נתקדשו כמבואר בזבחים כ"ד דדהע"ה עד ארעית תהומא קידש אם כן אותם המחילות שבאים מתחת היכל עיין בפסחים שם שיש מחילות הדין כך אם הם פתוחות גם כן לקודש בודאי הם קודש לכה"ד כמו כל הלשכות הבנויות בקודש ופתוחות לקודש אך אם פתוחות לחול הם כחול כמו לשכות הבנויות בקודש ופתוחות לחול. ופשוט דקדושת ה"ה עליהם כמו לשכות הפתוחות לחול דודאי יש עליהם קדושת ה"ה ולא גרע מהבנויות בחול היינו בה"ה ופתיחות לה"ה דיש עליהם דין קודש ואסורים הטמאים לכנוס לשם שאסורים לכנוס לה"ה כיון דיש בהמחילות הללו קדושה רק הפתיחה מגרע קדושתן לא גרעי ממקום שנפתחים לשם והם מתחת לקרקע הם קדושים יותר מה"ה כי דוד עד תהום קידש בקדושת עזרה ובכלל ר' מנה אך המחילות שתחת ה"ה דאין להם קדושת ה"ה כי לא נתקדשו מחילות ובע"ק מותר לכנוס שם אם כן הפתוחות היינו לה"ה מכל מקום הם חול גמור כי הפתוחות אפילו לקודש אינה מעלה לטומאה. והפתוחות לעזרה ה"ל קודש כמו בנויות בחול ופתוחות לעזרה וה"מ לענין אכילה אבל לענין טומאה אין הפתיחה מעלה כמ"ש לעיל אם כן מ"ש הר"מ המחילות הפתוחות לעזרה קודש יש חילוק אם הם המחילות מתחת לעזרה ופתוחות לעזרה הם קודש אף לענין טומאה דה"ל כמו לשכות בנויות בקודש ופתוחות לקודש ואם באים מתחת ה"ה כיון שפתוחות לקודש יש עליהם דין קודש לענין אכילה אבל לענין טומאה אין להם דין קודש כלל אפילו אותם הטמאים שאסורים בה"ה מותרים כיון דהמחילות בעצמן אינם קדוש כלל כי מחילות לא נתקדשו רק מחמת שפתוחות לעזרה ולענין טומאה אין הפתיחה מעלה כלל. ומ"ש והפתוחות לה"ה חול היינו אם באים מתחת ה"ה חול גמור ואין עליהם אפילו קדושת ה"ה כי מתחת לארץ אין עליהם קדושה כלל כי מחילות שבה"ה לא נתקדשו והפתיחה אינה מעלה לענין טומאה ע"כ הם חול גמור. והבאים מתחת העזרה ופתוחים לה"ה הם חול דאין עליהם קדושת עזרה דהם פתוחים לחול היינו לה"ה אבל קדושת ה"ה עליהם כיון דתחת הארץ הם קדושים כה"ה ויותר נפתחים לה"ה ה"ל לגמרי כה"ה וע' פסחים דף ס"ז ע"ב ד"ה מחילות הקשו הא אמרינן בזבחים דדוד קידש רצפה עד התהום ותירצו דכאן בפתוחות לקודש כו' נראה מדבריהם נהי דלא קידש מחמת הפתיחה קודש ובאמת הדברים ברורים דשם בזבחים מיירי לענין עזרה קידש דוד אבל חוץ לעזרה לא קידש כלל עד ארעית תהום ולענין הפתוחות אין פתיחה לקודש מעלה כלל לענין טומאה כמ"ש.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.