מנחת חינוך · סימן שס״ב, א׳

לשלח כו'. הדינים עיין ר"מ פ"ג מהב"מ ואכתוב בקיצור ג' מחנות היה בישראל בזמן המקדש (וכן היום לדעת הר"מ כמשי"ת בסמוך) כל המקדש היינו ההיכל ועזרת ישראל עד שער נקנור הוא מחנה שכינה והשער עצמו היינו כל עובי הפתח אינו מבואר כאן בר"מ מה דינו אם קדוש בקדושת העזרה ומבואר בפסחים דפ"ה ע"ב מפני מה לא נתקדשו שערי נקנור מפני שמצורעים עומדים שם להכניס בהונות ומח"כ אסור בעזרה ע"כ לא נתקדשו שערי נקנור מבואר דכל השערים נתקדשו חוץ משערי נקנור מטעם הנ"ל והמ"ל פ"ז מה' בית הבחירה הי"ג עמד בזה על הר"מ אמאי לא הביא ד"ז דיש חילוק בין שער נקנור לכל השערים בעזרה ונ"מ לענין הכנסת טמאים אם הם בכרת ועוד ענינים ע"ש ובאמת ד"ז דשער נקנור לא נתקדש נשמע מדברי הר"מ שכ' בפ"ד מה' מח"כ ה"ב המצורע עומד חוץ לעזרה באסקופת שער נקנור מבואר דלא נתקדש דהמצורע עומד שם. ומבואר במשנה פ"ק דמדות בג' מקומות כו' והלוים בכ"א מקום, חמשה על חמשה שערי ה"ה וארבע על ארבע פנותיו מתוכו חמשה על חמשה שערי העזרה ארבע על ארבע פנותיו מחוץ כו' ובמס' תמיד אמרינן מ"ש בהר הבית בפנים ובעזרה מחוץ כו' וע"ש מה דמשני. והנה ברישא דתני על חמשה שערי ה"ה ולא תני בפנים ובארבע פנותיו תני בפנים פשוט כיון דתני בפנותיו בפנים היינו בתוך ה"ה ודאי על השערים ממש אפילו אם דינם כה"ה מכל מקום בה"ה עצמו שומרים כי יש שם ישיבה אך בסיפא דתני על חמשה שערי העזרה ועל פנותיו מחוץ ולמה לא תני ג"כ ברישא על שערי העזרה מחוץ כי שער משמע האסקופה כמו כל שערי העזרה המבואר בפסחים ע"ש אם כן אפ"ל דבכוונה היא דהתנא סובר דכל השערים בעזרה לא נתקדשו ומותרים לישב ע"כ שומרים על השערים עצמן ובארבע פנותיו מבחוץ. וראיתי בהרע"ב שכתב דגם על השערים היו שומרים מבחוץ וכ"כ התוי"ט בשם הר"ש דמחוץ קאי על השערים ג"כ ע"ש ורבינו הר"מ פ"ח מהבהב"ח ה"ח כ' וז"ל והיכן היו הלוים שומרים על חמשה שערי ה"ה ועל ארבע פנותיו מתוכו ועל ארבע פינות העזרה מבחוץ ועל חמשה שערי העזרה חוץ לעזרה ראה לשונו הזהב דגבי ה"ה כ' קודם על חמשה שערי כו' ולא כ' מתוכו ועל ארבע פנותיו ה"ה מתוכו דממילא משמע דגם ברישא מתוכו כיון דבפנים שרי ובעזרה כ' ועל ארבע פינות העזרה מבחוץ שאסור לישב כו' ועל חמשה שערי עזרה מבחוץ כתב תי' מבחוץ על כ"א הן על השערים ועל הפינות שפוסק צריך לפרש דבריו על כל פנים מבואר מכל הראשונים דגם בשערים הוא מבחוץ ומהיכן למדו כן ע"כ מהאי מימרא דפסחים מפני מה לא נתקדשו שערי נקנור כו' מבואר דכל השערים נתקדשו ולמה לא יקדשו שערי נקנור אך מפני הכרח המצורעים לא נתקדשו על כל פנים כיון דמבואר דהיו שומרים מבחוץ ממילא מבואר דכל השערים נתקדשו ושער נקנור לא נתקדש זה מוכח מדברי הר"מ ה' מח"כ על כל פנים הנהו שני דברים דכל השערים נתקדשו חוץ משער נקנור דלא נתקדש מבואר בדברי הר"מ ז"ל. אך קשה כיון דהי' חילוק בין השערים דכולם נתקדשו ושער נקנור לא נתקדש אם כן למה לא חילקה המשנה והר"מ דעל שער נקנור היו שומרים בפנים וא"א לומר דבחמשה שערים הנ"ל לא היה שער נקנור מכללם כי שבעה שערים היה בעזרה. אך באמת כשתעיין שם במשנה במדות ובתמיד תראה שאותם השני שערים שהיו הכהנים שומרים היו שערים אחרים וער"מ ג"כ ובתוך החמשה הנ"ל נכלל שער נקנור והיא קושיא גדולה. וצ"ל כיון דעל ארבע פנותיו ועל ד' שערים היו שומרים מבחוץ בשביל מקום א' לא רצו לחלק ושומרים שם ג"כ מבחוץ אבל אי כל השערים לא היו נתקדשו היו רוב והיו שומרים בפנים אם כן ממשנה זו ומפסק הר"מ כאן פ"ח מבואר דכל השערים נתקדשו ושער נקנור דלא נתקדש מבואר פ"ד מהמח"כ וא"כ דינים אלו בפירוש לא שמיע לן בדברי רבינו ומכללא שמיע לן אם כן בכאן עד שער נקנור הי' מח"ש ושער נקנור הו"ל כדין ה"ה מחנה לוי' כמו שיתבאר. ומשער נקנור ועד בכלל כמ"ש ואילך היינו עזרת נשים החיל וכו' עד חומת הר הבית בכלל ה"ה והיא מחנה לויה ואם שערי ה"ה נתקדשו אינו מבואר בר"מ ועמ"ל שם פ"ז מהבהב"ח עמד בזה על הר"מ ומביא שהוא פלוגתא בירושלמי אם נתקדשו ומשמע דהלכה שם דלא נתקדשו כי מביא שם מעשה ומעשה רב ע"ש ומה"ה עד חומת ירושלים כל העיר הוא מחנה ישראל עמ"ל שם מביא בשם הש"ס דפסחים דשערי ירושלים לא נתקדשו מפני המצורעים שיהי' מגן עליהם בגשמים מפני הגשם ובחמה מפני החמה. והמ"ל הרגיש בזה על הר"מ שאינו מביא זה וכתב דהר"מ סמך אמ"ש בפ"ט מהק"פ דאגף כלחוץ כו' ובאמת הר"מ לא מיירי שם כלל משערי ירושלים רק מפתח הבית שאוכלים הפסח ע"ש ודבריו צ"ע היאך יצא לו מסוגיא זו ואין כאן מקומו אבל שערי ירושלים לא הביא שם ע"ש.