והנה מין בקר ומין צאן אין מעשרין מזה ע"ז ואין מצטרפין אבל כבשים ועזים הרי הם כמין א' לענין מעשר וכן אין מעשרים מן הנולדים בשנה זו על הנולדים בשנה אחרת ור"ה של מע"ב פוסק הר"מ שהוא א' בתשרי והנולדים בכ"ט באלול עם הנולדים א' בתשרי אין מצטרפין והסמ"ג פוסק דר"ה הוא אלול עבלח"מ. והנה מין ושאינו מינו אפילו בדיעבד אינו מעשר אך חדש וישן כתב הר"מ יראה לי שאם עישר הוי מעשר מפני חומרות הקדשים שהרי לא הקפידה תורה בפירוש על מע"ב כו' שאינו נלמד רק בהיקש למעשר הארץ ע"ש. והרהמ"ח כתב כאן ג"כ ז"ל אבל אם עבר ועישר כו' ומן הזרעים כו'. ויש כאן טעות המעתיק וכצ"ל אבל עבר ועישר מע"ב מן הישן על החדש כו' כתב הר"מ שהוא מעשר כו' דהרי לא כתב שנה כו' כמו בזרע הארץ ודי שנלמוד לענין לכתחלה ועיין בט"א להש"א בק"א לר"ה הקשה על הר"מ הא בגמרא אמרינן דתנא דידן לא חשיב ניסן ר"ה לתרומת שקלים כיון דתני אם הביא מן הישן יצא רק לכתחלה מצוה להביא מן החדש לא פסיקא ליה ע"כ לא קחשיב לי' ר"ה ולדעת הר"מ דבמעשר בהמה ג"כ בדיעבד מעשר רק לכתחלה אין מעשרין אם כן אמאי חשיב במשנה ר"ה למעשר בהמה לענין חדש וישן הא בדיעבד הוי מעשר ע"ש מה שתירץ. והנה אם יש לו ה' טלאים במקום זה וה' טלאים במקום אחר לא רחוק יותר מט"ז מילין מצטרפין לחייבם להכניסם לדירו להתעשר. היו רחוקים יותר מט"ז מילין פטורים מן המעשר ואין מצטרפים ואם יש יותר מל"ב מילין בין חמשה להחמשה ובאמצע היה ג' עדרים ובין כ"א ט"ז מיל אם האמצע ראוי להצטרף עם כ"א מהצד כולם מצטרפין כגון שהיה חמשה בכ"א דאמצע ראוי להצטרף מצטרפין ואם אחד מהצדדין הי' בכ"א תשעה וא' באמצע דהאמצע עם כ"א יש צירוף למעשר כולם מצטרפין כרב שם בגמרא דהלכה כותי' לגבי שמואל באיסורא אבל אם האמצע אינו ראוי לצירוף כגון שיש שמונה באחד אין מצטרפין ואם מצטרפות הנשארים ישאר לגורן אחר כי כבר נתחייבו ובגוונא שאין מצטרפין אותה שאין בהם עשרה א"צ להמתין ופטורים מן המעשר. והנה ידוע שיש תרי גווני מיל יש אמה שוחקת ויש אמה עוצבת ושוחקת יתירה חצי אצבע על עוצבת אם כן מיל שהיא ב' אלפים אמה יש חילוק גדול בין המקובץ מאמות שוחקות להמקובץ מאמות עוצבות ובפרט כאן ט"ז מילין. אך בעירובין מבואר דהכל לחומרא אם כן כאן נמי לחומרא אזלינן ואם הרבה יותר מט"ז מילין עוצבות אם אין יותר מט"ז מילין שוחקות מצטרף וצריך לעשר עיין ט"א במגלה העיר בזה והבאתיו לעיל.
מנחת חינוך · סימן ש״ס, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
