מנחת חינוך · סימן ש״ס, ד׳

ושותפים אי חייבים במע"ב יש שיטות ותלוי בגירסות המשנה האחים השותפים ויש גורסין והשותפים ודעת רש"י דשותפים בכ"ע פטורים ל"מ אם נשתתפו בבהמות דה"ל כלקוח אלא אפילו נשתתפו במעות וקנו בהמו' וילדו הבהמות ברשותם דלאו לקוח הוא או שנשתתפו בבהמות וילדו הבהמות אצלם. הכלל כל מין שותפות פטור ממעשר וילפינן מן יהי' לך פרט לשותפות רק אחים שנפלו להם בהמות בירושת אביהם ולא חלקו עדיין דה"ל תפיסת הבית הבהמות עצמם חייבים וכ"ש מה שנולד אח"כ ברשות' קודם חלוקה ותפיסת הבית מרבינן מן יהי' כו' וזה לא שייך רק באחים בירושה ובשאר שותפים ל"ש תפיסת הבית פטורים דשותפות פטור ממעשר בהמה. ואחים שחלקו בבהמות כ"א פטור ממע"ב דאחים שחלקו כלקוחות הם דאין ברירה או מחמת ודאי או מחמת ספק פטור ממע"ב. ועניני ברירה ארוכים. ודעת הר"מ דאחים ושותפים שוים ל"מ שותפים שנשתתפו בבהמות דאלו הבהמות הם לקוח דפטורים אלא אפילו אחים שנפלו להם בהמות בירושה מאביהם ולא חלקו מכל מקום פטורים אך מה שנולד ברשותן הן באחים והן בשותפים מה שנולד בשותפות חייב במעשר ואם חלקו ה"ל כלקוח ופטורים ואפילו חזרו ונשתתפו פטורים דהוי ליה כמו שהביאו בהמות ונשתתפו דפטורים. אך במה שנולד להם לאחר מכאן הם חייבין. הכלל להר"מ בנשתתפו דוקא אם נשתתפו בבהמות הבהמות הללו פטורין אך מה שנולד בשותפו' חייבין בכ"ע הן בנשתתפו בבהמות והן במעות ובנשתתפו בבהמות אפילו אחים שנפלו להם בירושה בהמות ג"כ פטורים ואם חלקו האחים והשותפים כ"א פטור מטעם דאין ברירה כדלעיל וה"ל כלקוחים וזה תלוי בפירושם עלח"מ ואין להאריך וז"ל הר"מ כאן הלוקח טלאים כו' פטורים מן המעשר עד שיולדו ברשותו לפיכך השותפים שנשתתפו בבהמות כו' פטורים שכל טלה ה"ל כמכור וכן האחים כו' אבל הנולדים להם בשותפות לאחר מכאן כו' מבואר מדבריו דכתב תיבת לפיכך דשותפות פטור דה"ל כמכור וכ"כ להדיא. וצ"ע הלא בגמ' ממעטינן שותפים מיהי' לך ולא של שותפות ואם אינו ענין כו' ולהר"מ ל"ל קרא ע"ז כיון דסובר דזה הוי לקוח ולקוח מבואר בדף הקודם דפטור ממעשר. ואפ"ל דהר"מ כתב שכל טלה הוי כמכור אחר דין השותפים שנשתתפו בבהמות ואח"ז כ' וכן האחי' שירשו מאביהם כו' פטור וזה אפשר דאינו כמכור דהוא תפיסת הבית מאביהם וזה נתמעט מיהי' לך למעוטי שותפים. אך מכל מקום צ"ע דהר"מ אינו מביא לימוד זה כלל דמבואר בגמ' הי' לו להביא דשותפים פטורים מלימוד זה על כל פנים גבי אחים. ע"כ נראה דאף בכה"ג ס"ל להר"מ דהוי כמכור ופטור מטעם לקוח וצ"ע מאוד דבש"ס מבואר מטעם פסוק אחר דנתמעט שותפות וצ"ע על נ"כ שלא הרגישו בזה. והנה לדעת הר"מ דשותפות פוטר בנשתתפו הבהמות מטעם לקוח אם כן דוקא בהביא כ"א בהמות שראוים להתעשר אבל אם כ"א הביא בהמות מח"ז דאין לקוח חל על מח"ז באמת חייב במעשר אם כן צ"ע למה סיים הר"מ דהנולדין ברשותן חייב שהרי ברשותן נולדו והרי הם כאיש אחד ומה צריכין שיהיו כאיש א' אפילו הרבה אנשים היו חייבים רק משום לקוח פטורין ואלו שנולדו ברשותן תיכף ה"ל כלקוח בשעה שנולדו דה"ל עדיין מח"ז ואינו חל שם לקוח. גם קשה למה כ' הר"מ אבל הנולדים להם כו' לאחר מכאן כו' הא אפילו הנולדים כבר כ"ז שהם מח"ז חייבים דלא הוי לקוח אלא דזה ל"ק דבאמת זה ה"ל נולדו ברשותו כמ"ש הר"מ בהט"ו ומכל מקום דברי הר"מ בל"ז אינם מובנים כמ"ש וצ"ע. ועיין בלחם משנה מה שהקשה על הר"מ מב"ק גבי גזל הגר דמבעיא אי יורשים הוי ותנן אם קנו מתפיסת הבית חייבים ולהר"מ אף דכהנים הוי יורשים מכל מקום פטורים באותם שנפלו והיא קושיא גדולה. והנה אף להר"מ דאחים בירושה ג"כ פטורים אבל ירושה חייב בודאי והיינו אם אין רק יורש א' חייב דיורש אינו כלקוח וז"פ. והנה לדעת הר"מ דשותפי' חייבים מה שנולד ברשותם אינו מבואר בשותפות עכו"ם אם פוטר או אפשר דגם שותפות עכו"ם אינו פוטר ולא מצינו ד"ז בש"ס לדעת הר"מ ע"כ בכ"ע חייב. ולקוח שפטור או שותפות לדעת רש"י לא נתבאר כמה יהיה בו שותפות או נמכר אי כמו בכור דבר שעושה בע"מ ופחות לא ה"נ אם מכר כ"ד אינו לקוח רק בדבר שעושה מום וכן לשותפות וצ"ע. ואפשר כיון דילפינן מבנך דל"ש לקוח אם כן אפילו כל דהוא דלא הוי דומיא דבנך אם כן פטור ומכל מקום צ"ע. גם ק"ל בשלמא לדעת רש"י דשותפות בכ"ע פטור היינו דאצטריך תרי קראי למעוטי לקוח מבניך אך שם הוא דוקא בשעת עשייה ולאחר שראוי למעשר ומח"ז אינו כלקוח ע"כ צריך קרא ג"כ לשותפות דשותפות פטור בכ"ע אף דנולדו ברשותם דל"ש לקוח דה"ל מח"ז מכל מקום פטור מטעם שותפות אבל לדעת הר"מ דהוא פוטר שותפות מטעם לקוח וכתבנו דאם נשתתפו במח"ז חייבים במעשר אם כן ל"ל קרא למעוטי שותפות דזה מוכח מפסוק בניך כו' וגם שותפות ל"ש בבן אם כן ה"ה שותפים פטורים וכבר הקשיתי כן לעיל וכ' כאן באריכות יותר. הכלל דעת הר"מ דפוטר שותפים מטעם לקוח אינם מובנים לי וה' יאיר עיני. וכהנים שנפלו להם בהמות מגזל הגר פטורים דה"ל כנתינה דמתנות כהונה הוי נתינה ולא ירושה כ"ה בב"ק וז"פ. ול"ד בגזל הגר ה"ה חרמי כהנים דכל מתנות כהונה ה"ל כמו מתנה ופשוט דאם נפלו לכהן מח"ז בודאי חייבים כמו לקוח ומתנה וז"פ.