מנחת חינוך · סימן ל״ה, ז׳

ואיזה נקראת א"א המקודשת לאיזה איש מישראל אפילו לח"ל כל שאינה ערוה דהיינו ח"כ ה"ז מקודשת והוי א"א וער"מ וש"ע אה"ע באיזה אנשים תופסין קידושין וחרש אין לו קדושין מן התורה וגם אם היא חרשת א"ל קדושין מה"ת. אך אם אביה קיבל בה קדושין בקטנותה או בנערותה הוי א"א גמורה וכן שוטה ושוטות אין להם קידושין רק דהיא שוטה אם קיבל בה אביה קדושין הוי א"א וקטנה בין שיש לה אב ולא קיבל אביה הקדושין או אפילו אין לה אב ונתקדשה אין לה קדושין מן התורה וקטן שקידש אין לו ג"כ קדושין מן התורה ויבם קטן בן ט' שבא על יבמתו יש הרבה שיטות דהיינו שיטת רש"י והרמב"ן והר"מ דקנאה מן התורה עפ"ה מהל' יבום בר"מ ובקדושין די"ט מכל מקום אין עליה משום א"א דגזירת הכתוב הוא אשת איש ולא אשת קטן ע"ש בש"ס והד' עתיקין. וכן לשיטת ר"י ברזילי דקטן שקידש לו אביו אשה מקודשת מכל מקום א"ח עליה משום א"א מחמת גזירת הכתוב ולא אשת קטן ע' באחרונים. וטומטום שקידש היא ספק א"א אך כשביציו מבחוץ נראה מהש"ס יבמות וחגיגה דהוא ודאי זכר. אך כבר כתבתי לקמן פ' אמור דהר"מ אינו מביא זה וכתבתי שם דבר חדש עיי"ש. ואנדרוגינוס לשיטת הר"מ דהוי ס' זכר אם כן הוי ס' קידושין אך הרבה שיטות סוברים דהוי ודאי זכר אם כן הוי ודאי א"א. ולשיטת הראב"ד הוי חציו זכר אם כן הוי ג"כ א"א וכבר כתבתי כ"פ בחיבור זה דיני אנדרוגינוס וטומטום אף דא"ר לביאה מכל מקום חופה אית ליה אפילו נימא פחותה מג"ש ל"ל חופה מכל מקום כיון דראוי לקרוע הוא בר חופה כ"כ התוס' יבמות דף ע"ב ע"א ד"ה מבחוץ ע"ש ומשכחת לה ארוסה וגם נשואה בטומטום ואנדרוגינוס. וסריס בין סריס אדם בין סריס חמה קידושי' מן התורה ואיילונית ג"כ קדושין מן התורה בהכיר בה ובלא הכיר בה עבשו"ע סי' מ"ד. ואם א' קידש קטנה וקיבל עליו אפילו אם תהא איילונית ע' בסנהדרין ואביה קיבל בה קדושין ואחר י"ב שנה בא עלי' א' ואח"ז הביאה סימני איילונית לדעת הר"מ פ"ב מהלכות אישות דפסק גבי איילונית דמקטנותה יצאה לבגר ואם נימא כרב ביבמות דנעשה גדול למפרע אם כן למפרע היא בוגרת וא"ח אלא חנק וה"ס לא הוי ע' תוס' ד"פ ביבמות והדברים עתיקין. אך דעת הר"מ לא ברור ענוב"י ק' אה"ע סי' ו' דעתו דהר"מ פוסק כשמואל דלא נעשה גדול למפרע אם כן הו"ל קטנה מאורסה וחייב סקילה והיא פטורה. וכן אם זכר מבן י"ג ומעלה קידש ואח"כ הביא סימני סריס לרב הוי קדושין למפרע והבא עליה נידון משום א"א ולשמואל אין קידושי' קידושין כי עדיין הוא קטן. ועכו"ם ועבד לאו בני קדושין הם וחידוש ברש"י סנהדרין נ"א דאי' התם ובת כהן א"ל אלא שניסת לכהן לעכו"ם לחלל וממזר מנין ופרש"י עכו"ם וחלל אף על פי שאסורין לבא בקהל יש להם קדושין והרי היא אשת איש דקדושי' תופסין בחייבי לאוין וכן עכו"ם איכא לאו לא תתחתן והוא תמוה דמשום לאו דל"ת תחייב שריפה וא"א לא הוי דא"ק תופסין בעכו"ם. וח"ע וחב"ח שקידש אשה היא ספק א"א דהיא אבעיא בש"ס וישראל שקידש ח"ש וחב"ח הוי ש"ח והבא עליה א"ח מיתה רק אשם ומלקות ואם נשתחררה אי גמרו קידושי ראשון עיין כל הדינים בר"מ ה"א ואה"ע סי' מ"ד ותדע איזהו א"א ואיזה ספק. ורשע שקידש קידושי' קידושין וצריך אריכות בזה ואין כאן מקומו עיין הלכות יבום. ואשת אלי' הנביא וריב"ל יצאו מכלל א"א. ויבמה לשוק הוי ס' קידושין. וקטן שקידש את הקטנ' לאחר שיגדלו עמ"ל מהלכות אישות פלפל בזה אם חלו הקדושין בגדלותן ואם חופה קודם קדושין מהני להחשיבה נשואה עיין ג"כ במ"ל והד' עתיקין.