והנה בכל העריות וכן כאן בא"א א' המערה וא' הגומר וחייב ג"כ על הכנ"ע עיין ר"מ פ"א וכן חייבים על שלא כדרכה כמבואר שם ובש"ס. ונערה המאורסה דכתבנו לעיל דבעולה הוא בחנק אם נבעלה אפילו בהכנ"ע הוי ג"כ בעולה וא"ח סקילה ואפילו לא השיר בתולי' כלל מכל מקום כיון דהביאה ראוי להשרת בתולים יצאה מכלל בתולה והוי בעולה עיין בזה פטו"ב מה' הנ"ל במ"ל הי"ג אך אם נבעלה של"כ לא יצאה מכלל בתולה ואפילו באו עלי' עשרה של"כ כולם חייבים סקילה כחכמים וכ"פ הר"מ כאן ועמ"ל. ובכל המנאפים א"צ שיראו העדים במכחול בשפופרת אלא משיראו כדרך המנאפים הרי זה בחזקת שהערה בה כ"ה ל' הר"מ פ"א הי"ט וז"ל ל"ד בחזקה שהערה אלא הוא ג"כ בחזקת שגמר הביאה דאלת"ה אם כן בשפחה חרופה שא"ח אלא על גמר ביאה כמבואר בר"מ כאן פ"ג והיא חייבת מלקות אם כן לא יתחייבו אלא אם כן ראו העדים הביאה ולא מצינו שום חילוק בין ש"ח לשאר עריות א"ו אם הם כדרך המנאפים הוא בחזקת גמר ביאה ג"כ כנלע"ד פשוט.
מנחת חינוך · סימן ל״ה, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
