ויש נערה המאורסה אף על פי שהיא מאורסה גמורה בתולה מכל מקום היא בחנק כגון גיורת ומשוחררת אף על פי שנתגיירו ונשתחררו פחותה מבת ג"ש וי"א ונתארסה כשהיא נערה הבא עלי' הם רק בחנק דהיא גזירת הכתוב ע' כתובות מ"ד ודוקא נערה אבל קטנה גיורת לא משכחת לה מאורסה כיון שאין אביה זוכה בה לקדשה והיא בעצמה בקטנות' אין לה קדושין מן התורה כמבוא' כ"ז בר"מ ואה"ע ה' קדושין. ואם הי' הורתה שלא בקדושה ולידת' בקדוש' אם היא נערה מאורסה הם בסקיל' עיין בכתובות דמרבינין זה מקרא אבל קטנה מאורסה לא משכחת לה כיון דהורתה שלא בקדושה אם כן אין לה אב ואין לה קידושין מן התורה רק בנערה היא בעצמה מתקדשת שייך שפיר מאורס' ונידונים בסקילה ואם נכנסה לחופה דהיינו שאביה מסרה לחופה ולא היתה אז בת ג"ש וי"א אם הוי חופה לידון בחנק אם בא עלי' מג"ש ומעלה או לא נחשבה חופה כלל או במסר אז לשלוחי הבעל או שאר חופה דלא חזי' לביאה עמ"ל פ"ג מה' אישות הי"א אריכות בדין חופה פחותה מבת ג"ש וי"א וגם שאר חופה שא"ר לביאה צריך אריכות גדול בדיני חופה ואין כאן מקומו. ואם הי' הדבר ע"י הוצאות ש"ר דעת הר"מ דאפילו אם הביא עדים שזינתה אחר החופה וכ"ש ברשות הבעל אף דבעלמא בחנק מכל מקום במש"ר גלי קרא דהם בסקילה והראב"ד השיג עליו בזה דאף במש"ר ג"כ בחנק לאחר החופה ע' שיטות אלו בתוס' כתובות סוגיא דתני שילא ע"ש ואין כאן מקומו.
מנחת חינוך · סימן ל״ה, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
