ודע דב"נ המאנס אשה אפילו פנוי' מכל מקום חייב מיתה משום גזל וכ"ה בר"מ ה' מלכים ספ"ט הל' ט' שכ' דמפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה מפני ששכם גזל והם ראו וידעו ולא דנוהו עכ"ל ובאמת מה הי' להם לדון אותו דלא הוי ג"ע דדינה היתה אז פנוי' אם כן מה הי' שכם חייב ע"ז אע"כ כיון דהי' באונס הוי כמו גזל אם כן ה"נ הבא על הפנוי' שפטור אינו אלא במפותה דל"ה גזל אבל באונס חייב מטעם גזל ועיין כסף משנה שהביא בשם הרמב"ן דנהרג על שאנס ופיתה בת חבירו מחייב באונס ובמפותה גם כן היינו בעודה ברשות אביה דה"ל גזל אביה אבל גדולה פשיטא דל"ש במפותה גזל רק באונס הוי לי' גזלן ונהרג מטעם גזלן ואם כן אפילו שלכ"ד הוי גם כן גזל. כלל היוצא ממ"ש דב"נ דחייב על א"ח אם לא הי' מרצון הבעל או האשה חוץ מה שחייב משום א"ח חייב גם כן משום גזל ונ"מ דאף על שלכ"ד חייב וגם אפילו אם הוא בעל שלא לשם אישות כגון ייחד שפחה וכו' אבל אם הוא מרצון שניהם ל"ש גזל רק משום ערוה וא"ח על שלכ"ד ואינו חייב רק אם הוא בעלה לשם אישות כמ"ש. וגם כן בפנוי' באונס חייב משום גזל שגוזל אותה דזה הוא ג"כ בכלל ממון ע"ש בר"מ לענין גונב נפש ויש להאריך ואין כאן מקומו על כל פנים נ"ל מדברי רש"י בסנהדרין דצייר הכל בדרך היתר עכו"ם שייחד שפח' לעבדו או ישראל שייחד ש"כ לעבדו העברי ב"נ חייב עלי' דד"ז כיון דל"ה ג"ע דאין אישות רק הוא מטעם גזל דדוקא אם הוא אצלו בהיתר שייך גזל אבל אם הוא אצלו באיסור ל"ש גזל רק מחמת אישות אבל לא מטעם גזל כנלע"ד. ומ"ש הר"מ מאימתי תחזור להיתירה משיפרישנה ועיין בגמרא מבואר משתפרע ראשה נראה מדברי הר"מ דתלוי קצת ברבו כיון דהוא ייחדה לו עיין היטב בגמ' וברש"י ישמע חכם וכו'. וח"ע וחב"ח שקידש ישראלית מבואר בסי' מ"ד באה"ע דהוי ס' קדושין אם כן בין מן האירוסין או מן הנשואין כיון דהוי ספק בודאי אין ב"נ נהרג כי גם ב"נ אינו נהרג מספק. וגם ז"פ דעכו"ם שיש לו אשה ישראלית כיון דאין קדושין ל"ש כלל א"ח עיין לעיל ותבין הרבה דברים וא"צ לכפול. ואם ישראל קידש ח"ש וחב"ח דזהו שפחה חרופה דהבא עליה חייב אשם והיא חייבת מלקות עיין ר"מ ספ"ג מהא"ב. נ"ל אם נבעלה לבעלה ישראל הוי א"ח לענין ב"נ כיון דעכ"פ קידושין תופסין לענין מלקות ואשם אבל אם היתה מאורסה לבד לישראל כיון דמאורסה אין להם וזה מרבינן מאיש איש דחייב על עריות דידן כמו ישראל וזה ל"ה עריות גבי ישראל דישראל אינו ח"מ אם כן גם ב"נ א"ח. אך אם נבעלה לבעלה הוי בכלל א"ח דבעולת בעל יש להם ולא גרע מאשת עכו"מ דחייב ב"נ ויש הרבה ענינים לחקור ולא באתי רק לעורר ולהאריך צריך חיבור מיוחד.
מנחת חינוך · סימן ל״ה, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
