שלא להונות כו'. עיין ר"מ ה' מכירה מפי"ב ואילך ואכתוב בקיצור. אסור לכל איש מישראל להונות את חבירו במו"מ הן המוכר והן הלוקח שנא' לא תונו אם אינה אותו עובר בלאו והנה אחז"ל פחות משתות קנה ואינו מחזיר אונאה שתות קנה ומחזיר אונאה יתר משתות בטל מקח ומסופק הרא"ש ומובא בש"ע סי' רכ"ז אם מותר להונות פחות משתות אי נימא דהלאו קאי גם על פחות משתות אם יש באונאה ש"פ ככל הלאוין שבממון [אסור כדין ח"ש עיין ר"מ פ"א מה' גו"א] רק שחז"ל אמרו דא"א לצמצם כו' או שמא כיון דדרך מו"מ הוא כו' לא מיקרי אונאה כלל ומותר להונות בפחות משתות ע"ש ובר"מ א"מ זה אך הרהמ"ח בסוף המצוה מביא בפי' דבפחות משתות אין איסור כלל ויש להביא ראיה דגם הר"מ סובר כן דכ' וכ"כ הרהמ"ח דאין לוקין על לאו זה דניתן לתשלומין דצריך להשיב ואי אמרת דבפחות משתות ג"כ עובר על הלאו רק דא"צ להשיב אם כן למה לא ילקה על פחות משתות כיון דלא ניתן לתשלומין כמו חובל בחבירו דעובר על לא יוסיף ובהכאה ש"פ דמבואר בתורה תשלומין משלם ואינו לוקה ובחובל בהכאה שאין בה ש"פ כיון דאינו משלם לוקה ה"נ בשתות ניתן לתשלומין אינו לוקה אבל פחות משתות דאינו משלם למה לא ילקה עכצ"ל דאין לאו כלל בפחות מזה אך זה יש לדחות כיון דבאמת צריך לשלם אף פחות משתות רק קי"ל לחז"ל דבפחות משתות מוחל וכיון דמחויב לשלם רק שחבירו מחל לו ה"ל כאילו שילם אם כן אין לוקה וכה"ג מבואר בח"מ סי' תכ"ד גבי החובל ע"כ שלו בש"פ פטור מתשלומין דמה שקנה עבד קנה כו' וגם ממלקות פטור דהוי ניתן לתשלומין אף דאינו משלם כיון דאינו פטור רק דזוכה מהעבד מחמת מה שקנה רבו ה"ל ניתן לתשלומין וע' קצה"ח שם כ' גבי יתומה ומפותה כיון דהטעם משום מחיל' מכל מקום ה"ל בר תשלומין ופוטר ממלקות ע"ש אם כן ה"נ אפשר דעובר על הלאו ואין לוקין כיון דבר תשלומין הוא רק דחבירו מחל לו ועיין בפ"י סוגיא דאלו דברים שאין להם אונאה כ' הטעם דמחזירין האונאה אף דלא כתיב והשיב וכל מלתא דארל"ת אי עביד מהני אך דהוא בכלל גזלה נל"ע והשיב את הגזלה ע"ש וכבר פלפלתי לעיל בנל"ע ותשלומין ומ"ש דאי עביד מהני עמ"ש לעיל בחיבורי דהרבה פוסקים כרבא דל"מ ומדברי הר"מ אין הכרע היאך ס"ל:
מנחת חינוך · סימן של״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
