מנחת חינוך · סימן של״ו, ו׳

(השמטה) בדיני קנין שם מבואר דאם לא הי' קנין רק בדברים בעלמא אין נקנה המקח כמבואר בש"ס ופוסקים ע' בכורות דח"י ע"ב בגמרא שם בחצר בעה"ב ורועה כהן דאקנויי אקני לי' מקום בחצרו וניחא דליתעביד מצוה בממונו וכתבו התוס' שם ואפילו בלא קנין קני דגמר ומשעבד נפשיה כו' חזינן היכי דאיכא מצוה נגמר הקנין בלא קנין והוא חידוש גדול. ועיין באבני מלואים להקצה"ח אה"ע סי' למ"ד גבי סלע של שניהם דהר"נ כתב דאקנויי אקני לה מקום כתב ג"כ אף על פי דלא הי' קנין מכל מקום מחמת שרוצה לעשות מצוה מקני בלא קנין ומביא דהתו"ס הללו ויש להטעים דהתו"ס דמצינו כה"ג בש"ס כמה אתה נותן לבנך כו' הוי כמו קנין ומזה למדו התוס' דכ"ש מחמת חיבת המצוה א"צ קנין דגמר ומקני ומהני בלא קנין ובזה מיושב דברי הט"ז לאו"ח סתל"ד סק"ו שכתב גבי שליח יכול לבטל ומפלפל שם וכתב הטעם כיון שרוצה להפקיע א"ע מאיסור חמץ מסתמא נותן את החמץ שלו במתנה לשליח כדי שיוכל לבטל ע"ש ובמק"ח שם הקשה עליו היאך קנה השליח כיון שלא עשה השליח שום קנין בהחמץ והנך רואה דס' הט"ז היא סברת התוס' דבמצוה א"צ קנין משום חיבת המצוה ומכ"ש שלא לעשות עבירה גדולה לעבור בב"י וב"י בודאי גמר ומקני ובכה"ג אין צריך קנין וכיון הט"ז לס' תוס'. ולכאורה קשה דבפ' האיש מקדש אמרינן והתנן האומר לשלוחו צא ותרום כו' שליחו' מנלן ולס' הט"ז אפשר אינו מטעם שליחות רק מחמת המצוה הקנה לו וקונה בלא קנין אך אם הקנה לו יהי' תמיד תרומה אף אם פיחת כו' ע"ש אך באמת קשה מ"ט ל"א דאקנויי כו' ואפ"ל דאדרבא אם נימא דאקנויי כו' מפקיע ממצוה דאוריי' דלקוח פטור מתו"מ מן התורה אך זה תלוי בשיטת הר"מ וראב"ד וריב"ם אי לאחר שנגמר ביד המוכר ג"כ פטור לקוח עיין פ"א מהל' מעשרות. ולכאורה אפ"ל דמה"ט אמירתו לגבו' כמסלה"ד דהוי קנין באמירה כיון שהוא מצוה אך באמת מצינו גבי צדקה דנחלקו הפוסקים אי שייך אמל"ג דצדקה רק מטעם נדר ולמה לא נימא דמשום המצוה קני בלא קנין עיין בזה: (ע"כ השמטה).