מנחת חינוך · סימן של״ו, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

עוד מבואר בד' הרהמ"ח אמרו ז"ל ד"ת מעות קונות אבל כו' שמא יאמרו כו' שאם היו המטלטלין ברשותו של לוקח לא נקנה במשיכה אלא בכסף כד"ת וכ"נ מלשון הר"מ כאן פ"ג ה"ח נראה מדבריהם דכ"ה דל"ש הך גזרה דנשרפו חיטך אין משיכה ומסיר' והגבהה קונה כלל. ולדידי הדבר תמוה כיון שתקנו חכמינו זכרונם לברכה איזה קנין בוודאי הוא תמיד אך חכמינו זכרונם לברכה עקרו קנין הכתוב בתורה משום גזירה וכ"ה דל"ש הגזירה לא עקרו וגם קנין של תור' במקומו עומד דלמה יעקרו קנין הכ' בתורה משום גזרה כיון דל"ש כאן גזרה אבל שיעקרו חכמים דבריהם למה כ"פ תקנו חכמינו זכרונם לברכה קנין כגון קנין אגב וכדומה אף במקום שיש קנין תורה כי חכמינו זכרונם לברכה יוכלו לתקן קנינים והם תקנו סטומת' ג"כ וד"א הוא ג"כ מתקחז"ל ולמה יגרע משיכה ומסירה והגבהה מקנינים הנ"ל רק זה שייך שפיר דהם עקרו קנין תורה משום גזירה הי' בידם לעקור אבל היכי דל"ש גזרה למה עקרו וגם א"י לעקור בלא גדר וסייג כידוע אבל לבטל קנין שלהם אין סברא כלל. ולשון המחבר סקצ"ח ס"ה שדרכו תמיד להעתיק לשון הר"מ כאן שינה וכ' לפיכך כו' מושכר למוכר העמידו על ד"ת ולא כתב ולא תקנו משיכה כלשון הר"מ היינו דכסף ג"כ קונה וכן בסקצ"ט יש דינים כגון אכסרה ומלוה הבאה מחמת מכר ובד' פרקים דמבואר שם דכסף קונה היינו כסף ג"כ קונה אבל בודאי גם משיכה קונה. אך ביתומים מבואר שם דמשיכה אינה קונה היינו שהוא לטובת היתומים לא עשו חכמים תקנה לגרוע כוחן ע"ש אבל בכ"מ אף דל"ש גזירה וקנין דאורייתא מועיל אבל קנין חכמינו זכרונם לברכה ג"כ מועיל כמו אג"ק וכדומה ולמה יגרע משיכה והד' תמוהים לע"ד ולא הרגישו בזה האחרונים. ומצאתי בפ"י קדושין גבי עבד כנעני דנקנה במשיכה הקשה שם למה נקנה במשיכה הא ל"ש גזירה נשרפו כו' מבואר ג"כ מדבריו דהיכי דל"ש הגזירה אין משיכה קונה וצ"ע. שוב ראיתי בנה"מ סקצ"ו מביא ד' הפ"י והשיג עליו כדברינו דודאי לא עקרו חכמינו זכרונם לברכה קנין משיכה בשום מקום רק במקום דל"ש גזרה לא נתקלקל קנין מעות וכ' תדע דהא בהנך שמבואר בסי' קצ"ח דל"ש גזרה וכי לא יועיל משיכה כו' הי' בעיניו ד"ז לפשוט אך בר"מ כאן ביאר להדיא בל' הזה לא תקנו חכמים משיכה וגם בד' הרהמ"ח מפורש כן וצ"ע שלא הרגישו בזה על הר"מ והרהמ"ח ומיום בואי לחדר הוראה בעזהש"י לא שמעתי משום ב"ד שיפקפקו על קנין משיכה מד' הר"מ והרהמ"ח במקום דל"ש הך גזירה ובאמת לא מצינו להיפוך בד' הפוסקים שיקנה משיכה וצ"ע וקנין שטרות עיין באחרונים סי' ס"ו ושאר דינים מפוזרים בח"מ בכ"מ:
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.