מנחת חינוך · סימן שכ״ט, ב׳

והנה הדברים המבוארים כאן ובמס' שביעית שאסור לעשות אין דורכים ענבים בגת כו' ואין עושין זתים בבתי הבד כו' כל הנהו הם מדרבנן כדי לשנות אבל מן התורה אין איסור כלל רק הקציר' והבציר' כמבואר וז"פ במס' שביעית ואין להאריך. ולשון הר"מ והרהמ"ח ואם קצר כדרך הקוצרים כגון שקצר כל השדה והעמיד כרי ודש בבקר כו' ולכאורה כיון דהאיסור רק הקצירה והעמדת כרי ודישה אין אסור מן התורה כלל היאך תלוי הקצירה בהעמדת כרי בקצר כל השדה סגי וצ"ל דהתורה אסרה כדרך הקוצרים וקים להו לחז"ל דרך הקוצרים הוא בכך להעמיד כרי כו' ובל"ז לא הוי כדרך הקוצרים. וכן מ"ש הר"מ והרהמ"ח שלא נאסוף פירות האילן כמו בכל השנה אין האיסור מן התורה על האוסף כי רק בצירה אסרה תורה כמו שסיימו ואם בצר כו' אלא הבצירה הוא כדרך הבוצרים אם אוסף אח"כ כמו בכל שנה ואם לאו לא הוי הבצירה כדרך הבוצרים וכ"ז פשוט. והנה הלאוין דלעיל זריעה וזמירה אינו אסור אלא בשנת השמטה עצמה וקודם או לאחריו מותר או חרישה בזמן המקדש קודם כמ"ש לעיל ולאוין אלו אינם בשנת השמטה דוקא אלא תלוי בגדולי שביעית מה שגדל קודם שביעית כ"א למי מה שיתבאר שיעורו מותר לקצור אף בשביעית ומה שגדל בשביעית אף לאחר שביעית אסור לקצור ולבצור ונוהג בו הלאוין הללו. וע' כאן פ"ד בר"מ שיש מינים כגון תבואה וקטניות שהולכין אחר עונת המעשרות אם הגיעו לעונת המעשרות בששית הרי הוא כפירות ששית אף שאוסף אותם בשביעית וכן להיפוך אם הגיעו לעונת המעשרות בשביעית הם כפירות שביעית לכ"ד אף בשמינית ויש מינים שהולכין בהם אחר גמר פירי באיזה שנה שנגמרו הפירות ויש שהולכים בתר לקיטה והשנה מתחדשת בא' בתשרי לכל הדברים הנ"ל ואפילו באילנות דהולכים בתר חנטה השנה שלהם א' בתשרי ולא ט"ו בשבט כן נראה כאן מדברי הר"מ וכ"כ בספ"י בר"ה דדעת הר"מ כן. ועיין בס' נדפס מחדש פאת השלחן פ' כ"ב השיג שם על השל"ה שכתב דבאילן לענין שביעית ר"ה שלו ט"ו בשבט ומביא ד' פ"י הנ"ל ועוד ראיות דלענין שביעית ר"ה שלו תשרי ע"ש ולהאריך בענינים אלו צריך חיבור מיוחד ועיין בסוגיא דר"ה ובתוס' שם ובר"מ כאן הדינים באריכות. והנה מן התורה כל מה שגדל בשביעית כ"א כדינו מותרים באכילה בקדושת שביעית. אבל חכמינו זכרונם לברכה אסרו הרבה דברים באכילה. ואסרו כל הספיחים באכילה והטעם מפני עוברי עבירה שלא יזרעו בשביעית ויאמרו שהם ספיחים לפיכך אסרו הספיחים ויש מיני ספיחים שלא גזרו עליהם ונאכלים בקדושת שביעית. וכן פירות האילנות נאכלים בקדושת שביעית ע' הכל בר"מ איזה דברים שאסרו ואיזה דברים שנאכלים וזהו כרבנן דפליגי על ר"ע וס"ל דספיחים מותרים מן התורה רק מדרבנן אסורים וכ"ה דעת הרהמ"ח כמ"ש כאן ועיין בשער המלך פלפל בדבר למה פסק הר"מ כרבנן דר"ע ולא פסק כר"ע ורבנן דר"ש דסוברים דספיחים אסורים מן התורה ע"ש ואין להאריך ויש כמה דינים בספיחים ואם אבא לכתוב כל דיני דרבנן צריך אריכות ואין כאן מקומו. וע' פסחים פ' מקום שנהגו וקדושין דף ב'.