מנחת חינוך · סימן ל״ב, ע״ג

כתב עוד הר"מ המתכוין לכתוב ח' וכתב ב' זיינין וכן כיוצא בזה בשאר אותיות והוא מבואר במשנה וצ"ע דודאי דין זה פשוט כיון דלא נתכוין למלאכה פטור כמו נתכוין לזרוק ב' אמות וזרק ד' אך בש"ס מקשה ומירמי ברייתא אברייתא דקתני נתכוין לכתוב אות א' ועלו בידו שנים חייב ובמשנה מבואר דפטור ומתרץ דבמשנ' בעי זיונין ע"כ פטור ובברייתא מיירי דלא בעי זיונין ע"כ חייב וע' תוס' פירשו למה חייב הא נתכוין לזרוק ב' וכו' ופי' שם עי"ש והר"מ כתב אפילו בשאר אותיות היינו אף דלא בעי זיוני פטור והנה הדין כמ"ש הר"מ הוא דין אמת כמו נתכוין לזרוק ב' וכו' אבל קשה כיון דבש"ס מסיק כ"ה דלא בעי זיוני חייב ע"כ יש איזה פירוש בד"ז או כמ"ש התוספות או איזה פירוש אחר והיאך השמיט הר"מ ד"ז דפעמים חייב בשאר אותיות דלא בעי זיוני ולפרש בו איזה פי' או כהתוס' או פי' מסברתו ע"כ הדין ברור כש"ס דפעמים חייב והר"מ השמיט לגמרי פלפול הש"ס דמתרץ הרומיא באין חולק גם השמיט ד"ז דאות דבעי זיון פטור אם כותב בלא זיון ע"ש בש"ס ותבין אך הר"מ ס"ל דתגין אינו מעכב עאו"ח סי' ל"ו ור"מ הסת"מ וטיו"ד הס"ת והוא פירש פי' אחר עבב"י על כל פנים לפירושו ג"כ אי לא בעי זיון חייב ולא הביא הר"מ דמשכחת דחייב באיזה אופן בנתכוין לכתוב ח' וכ' ב' זיינין ע' בגמרא ובמקומות הנ"ל ותבין וצריך עיון גדול ותימה על נ"כ רבינו ז"ל שלא עמדו בזה וסמכתי על המעיין יבין כוונתי. כתב עוד הר"מ המגיה אות אחת ועשה שתים כגון שנטל גגו של ח' ונעשה ב' זיינין חייב וכן כל כיוצא בזה ע"כ והוא בגמרא הגי' וכו' השתא כתב אות אחת פטור הגי' אות א' חייב אר"ש כגון שנטלו לגגו של חית ועשה ב' זיינין ר"א כגון שנטלו לגגו של ד' ועשה ר' ופירש"י ד"ה רבא דל"ה אלא הגהת אות א' וחייב וכו' וזה תיקון הספר דאסור לאדם לשהות ספר שאינו מוגה משום אל תשכן וכו' וה"ל ככתב אות א' והשלימה לספר דחייב אפילו לרבנן עכ"ל היינו כמבואר לעיל להשלים שאני וקצ"ע למה לי' לרש"י האריכות הזה מחמת דאסור וכו' אפילו אם נאמר דכל ספר מכ"ד ספרים אסור לשהות מכל מקום בל"ז חייב כי לעיל בהשלימה לספר לא פי' כלל מה"ט רק להשלי' חייב כמו השלים הבגד ה"נ השלים הספר דנעשה ספר כמו דנעשה בגד אף דל"ש אסור וצע"ק. ומ"ש דכל ספר מכ"ד ספרים אסור להשהות שאינו מוגה כפירש"י להדיא בכתובות י"ט ע"ב וער"מ פ"ז מהס"ת כתב ס"ת שא"מ אסור לשהותו נראה דדוקא ס"ת ולא א' מכ"ד ספרים ועב"י סי' רע"ט ורמ"א דמביא דיעה זו אף בשאר ספרים ע"ש והרב המגיד כתב כאן והביא רבינו אוקמתיה דר"ש ע"כ והא דלא הביא אוקמתי' דרבא דז"פ כיון דהשלימו לספר ודאי חייב כמו כתב אות והשלימו וזה נמי הוי ככותב כיון דהספר היה צריך ריש וכבר כתב הר"מ ד"ז לעיל דכתב אות א' והשלימה לספר חייב ה"נ ופשוט.