מנחת חינוך · סימן ל״ב, כ״ח

והנה ביארתי לעיל דמפרק היינו מדבר שמכוסה בו גם צ"ל דבר המכסה פסולת ומפרק אוכל מתוך פסולת או מפרק משקה מתוך אוכל כמו חולב או דורך זתים וענבים אבל מפרק אוכל מתוך אוכל א"ח משום מפרק ע"כ כ' הר"מ כאן דמותר לסחוט אשכול ענבים לתוך קדרה כי משקה הבא לאוכל כאוכל דמי וה"ל מפרק אוכל מתוך אוכל וכן חולב לתוך אוכל פטור דהו"ל מפרק אוכל מאוכל וזה מבואר בשבת פ' חביות ומהלכות אלו נראה כדעת הר"מ דחולב חייב משום מפרק. דלשיטת ר"ת דמשום ממחק אין חילוק עתו"ס שבת פכ"ג ויבמות ד' וכתובות דכתב דקאי אליב' דר"י דיש דישה בלא ג"ק ע"ש. ולד' הר"מ ניחא. וחוץ זתים וענבים אפילו כבשים שסוחטן למימיהם ס"ל להר"מ דפטור עפכ"ח והטעם דל"ה מפרק כי לא גדל בתוכו בטבעו ערש"י פ' חביות וגם סוחט בגד כיון דלא גדל בטבעו סובר הר"מ לקמן דא"ח משום מפרק רק משום ליבון ויש בענינים אלו שיטות ע' בראשונים והוא אריכו' גדול ואני לא באתי רק להביא ד' הר"מ. והנה בחולב ובחובל כ' הר"מ דשיעורו כגרוגרת בדם ובחלב שהוציא ואח"כ כתב הסוחט את הפירות חייב ושיעורו כגרוגרת והראב"ד בהשגות כ' וז"ל וכל המשקין שיעורן כגרוגרת והלא חלב כדי גמיעה ושאר המשקין שיעורן חלוקין עכ"ל והיינו סברת הראב"ד דשיעורין של שבת למדין אנחנו מהוצאה וכ"ה לקמן פ"ז בר"מ גבי טוחן דאוכלין כגרוגרת ועצים כדי לבשל ומתכות כ"ש. וכתב הרב המגיד דנלמד חלוקיהן מהוצאה וכ"כ הר"מ אח"ז גבי לש דלש כגרוגרת ומגבל עפר דג"כ חיי' משום לש השיעור כפי כור וכ' ג"כ הרב המגיד דהשיעור למד רבינו מדין הוצאה ועפ"י גבי מבשל מחלק בין מבשל אוכלין או מים או סממנים ויבואר בס"ד וכ"ה בר"מ כ"פ דכל השיעורים מן ההוצאה נלמדו. וכ"כ תוס' שבת דע"ו ע"ב דאין חילוק בין מוציא לחולב לענין שיעור דשוה למוציא וכ"כ בפסחים דס"ה דכל שיעורי שבת קוצר כו' הם שוים להוצאה עיין בדבריהם. אם כן ד' הראב"ד בהשגתו עצום מאוד וכי כל המשקין בגרוגרת וכו' עיין ר"מ פח"י גבי הוצאה גם חילק בין דם לחלב ושמן ויין. וכאן כלל וכתב כגרוגרת ובאמת הכל נלמד מהוצאה וגם שיעורין חילוקין ושפתי הראב"ד ברור מללו. והכסף משנה כ' וז"ל כ' הראב"ד ואין זה השגה דהתם לענין הוצאה מרשות לרשות ומה ענין זה להוצאת דם או חלב מחבורה. וד' רבינו הכסף משנה תמוהים מאוד דכ"פ מבואר דכל השיעורין כמו הוצאה כמו שהבאתי וכן בכ"מ. וכ"כ התוס' וד' הראב"ד ברורים ותמי' גדולה על הכסף משנה שהעלים עין מכ"ז וצריך עיון גדול. אך מה שהזכיר הראב"ד בהשגתו חלב כדי גמיעה וכו' וכוונתו דלענין הוצאה הוא כדי גמיעה אם כן לענין חולב נמי והיאך כ' הר"מ כגרוגרת לא על הר"מ תלונתו כי זה מפורש בשבת דצ"ה וכבר עמדו התוס' במקומות הנ"ל ע"ז ותי' באופן א' לחלק בין חולב למגבן ואפשר גם הראב"ד ס"ל חילוק זה ע"כ השיג דהו"ל להר"מ לפרש דפוסק צריך לפרש דבריו. אך אפשר הר"מ סובר תי' שני של תוס' ע"ש אבל בשאר משקים צ"ע על הר"מ והשגתו ברורה וד' רבינו הכסף משנה תמוהים וצ"ע: