והנה במה שהקשיתי לעיל למה שוחט בשבת א"ח ד"ח משום שבת שנים. אפ"ל דלא נחית עוד לזה לומר בשגגת מלאכה דלחייב שתים משום שבת אינו אלא בשגגת מלאכות אבל בשגגת שבת א"ח אלא אחת ולא נחית לזה להרבות בקושיות כמ"ש תוס' בחולין ד"מ ע"ש וז"פ. ובגוף הדברים שכתבתי דמולח להוציא דמו חייב משום מפרק עוד צל"ע בדבר דכבר כ' לעיל דמפרק היינו שמפרק אוכל מדבר שנתכסה בו כמו תבואה וכפירש"י וגם כ' דפקיד ועקור מחייב הר"מ משום מפרק וכ"כ להדיא רבינו רש"י שבת דצ"ה וכו' דגם תבואה פקיד ועקור. ואפ"ל כיון דדישה שהוא אב שהי' במשכן הי' פקיד ועקיר אם כן גם התולדו' צריכים שיהיו דוקא פקיד ועקיר כמו חולב כמ"ש רש"י וכן זתים וענבים דמפקד פקיד אבל אם הם בלועים או פקיד ולא עקיר א"ח משום מפרק דל"ה דומיא דדישה ובעזה"י מצאתי להדיא בפרי מגדים סי' ש"ך בא"א כ' להדיא כן בשם מהר"ש ומהרי"ל דאם לא פקיד א"ח משום מפרק. וכ' ג"כ דזתים וענבים פקיד ועקיר חייב ושאר משקין דמבלע בליעי פטור משום מפרק ע"ש ותראה. והנה לא הביא שתמוהים ד' הר"מ במיפקד שיהא חייב כמש"ל. אך ד' תמוהים בין כך וב"כ דבפקיד ודאי סובר דחייב משום מפרק והיאך יפרנס הסוגיא כמש"ל. אך כל קושיא יש לה תי' ונוכל לומר לדעת הר"מ להיפך דפקיד ועקיר חייב משום מפרק אבל בלא עקיר ומכ"ש במבלע בליעי א"ח כלל משום מפרק כמ"ש המהר"ש והמהרי"ל ופמ"ג אם כן ד"ז אצלי ברור נהי דהר"מ מחייב בחובל משום מפרק ועכצ"ל דס"ל דם מפקיד פקיד מכל מקום בודאי בכל בע"ח יש דם שמבלע בליעי ג"כ. דהנה רש"י פי' דפקיד פותחין הפתח והדם יוצא כי הוא כמו כנוס בכלי ובאמת בשוחט פותחין הפתח והדם יוצא וג"כ נוקב הוורידין ויוצא כל הדם ומכל מקום צריכין למלוח בשר כי יש דם באברים בלוע דאם אינו בלוע מה צורך למלוח הבשר ויש דם בעין באיזה גידין כמבואר בשו"ע וזה א"י ע"י מליחה רק צריך לפתוח הגידין ועיקר המליח' מפני דם הבלוע באברים והחוש יעיד ע"ז וא"צ להאריך דודאי אף דדם מפקד פקיד מכל מקום יש דם הבלוע ג"כ אם כן נראה פשוט דלאח"ש דעיקר המליחה משום דם הבלוע מותר למלוח ואין בזה משום מפרק כי אם מבלע בלוע ל"ש מפרק ודם יש באברים דמבלע בלוע וז"ב אצלי. ודם הפקיד כגון בגידין באמת א"י ע"י מליחה אם כן במולח בשר לאח"ש דפעולתו להוציא דם הבלוע א"ח משום מפרק כי א"ח רק בפקיד ועקיר אבל על מבלע בלוע א"ח כמ"ש. וכ' הר"מ החובל בבהמה וכו' שיש להם עור וכו' ש"ש יש להם עור ושאר שרצים אין להם עור לפיכך החובל בהם פטור. וכתב הרב המגיד דדעת הר"מ דאותם שאין להם עור פטור החובל אף שיצא מהן דם והרב המגיד הקשה מהש"ס דחולין ועמ"ש דבמשנה איתא סתם החובל בהם פטור בכ"ע אף דיצא דם ומכל מקום ד' הר"מ תמוהים בעצמם למה פטור ביצא דם דהא הו"ל מפרק. ולפמש"ל מסתברים ד' הר"מ דבאותם שיש עור יש דם דמפקד פקיד כי העור מגין וכשחותכין העור הדם יוצא ויש ג"כ דם דמבלע בלועי כמ"ש אבל באותן שאין להם עורות קים להו לחז"ל דהדם מבלע בליעי דכיון דאין להם עור למה אינו יוצא דאין בו דבר המגין ע"כ דכל הדם שבבע"ח זה מבלע בליעי וכיון דבליעי א"ח משום מפרק כמ"ש דבכל בע"ח יש דם דמפקד פקיד וא"י כי העור מגין ויש דם דבליעי ג"כ והדברים נכונים בס"ד ואמיתיים ע"כ באותם שאין להם עור פטור בכ"ע אף דיצא דם כי הדם מבלע בליעי כנ"ל:
מנחת חינוך · סימן ל״ב, כ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
