מנחת חינוך · סימן ל״א, ג׳

וגם אפשר אם רוצים להוסיף בנוסח התפלה זכר ליצ"מ מותר להוסיף כמו כ"ד שמוסיפין בתפלה כי הנוסח אינו תורה וגם אינו מאנשי כנה"ג רק עיקר הדברים לזכור שבת כידוע חילוקי המנהגים וד"ז פסיקא לי' לרבא דאע"ג דיצא ידי קידוש בתפלה מכל מקום תקחז"ל אכוס מטעם המבואר שם עפ"י אבל על כל פנים בנוסח דידן שאין אנו מזכירין יציאת מצרים לבי אומר בטח בעה"י דא"י מן התורה כלל וחל עליו מצות התורה ויש כמה נ"מ ע' אחרונים ודג"מ והוא אמת גמור לענ"ד ועיין טור או"ח סימן קפ"ז גבי ברית ותורה כ' ג"כ דל"י בדיעבד כיון דהוי מן התורה וע"ש בב"י דכל הפוסקים סוברים דל"י אם כן מכ"ש כאן דנלמד מגז"ש ודאי ליי"ח כנ"ב. ולכאורה כיון דילפינן מג"ש דצריך הזכרת יציאת מצרים אם כן להסוברים דגם הבדלה דאורייתא דהוי בכלל זכירה למה לא תיקנו להזכיר יציאת מצרים ועל הש"ס דילן ל"ק דאינו מוכרח דהבדלה דאוריי' ע"ש בהה"מ וגם אפילו אם דאורייתא נלמד מפסוק ולהבדיל ע"ש בהה"מ אך להר"מ ולהרהמ"ח דנראה דסוברים כדרשת הספרי אם כן הוי בכלל זכירה ולמה לא נזכר יציאת מצרים וצ"ל מכל מקום עיקר המצוה דזכור בקד"ה ולא ילפינן אלא קידוש ולא הבדלה ומכל מקום קצ"ע. וקידוש ביום סוברים רה"פ דהוי דרבנן אף דנפקא בש"ס דילן מקרא מכל מקום הוא אסמכתא ע"ש בהראב"ד בהשגות ובר"נ וכולם מסכימים שהוא רק דרבנן אך אם לא קידש בליל שבת מקדש והולך כל היום ע"ש בש"ס ור"מ זה ודאי דאוריית' ע"ש בהשגות הראב"ד מבואר כן וז"פ.