מנחת חינוך · סימן ל״א, ב׳

והנה מבואר בפסחים דקי"ז ע"ב אמר ראב"י צריך להזכיר יציאת מצרים בקד"ה כתיב הכא למען תזכור את יום וכו' וכתיב הכא זכור את יום וכו' ואין חולק על מימרא זו ופשוט דהוא מן התורה ובלא הזכיר יציאת מצרים לא יצא כלל כיון דנלמד מגז"ש וגז"ש הוי כגופי תורה אפילו לענין עונש כמבואר בש"ס דכמה גופי תורה נלמד בגז"ש והרי"ף והרא"ש הביאו מימרא זו שם והר"מ כאן אינו מביא מימרא זו מפורש אך סמך עצמו במה שמביא נוסח הקידוש ומוזכר שם יצ"מ. ועל הרהמ"ח צ"ע דאינו מביא זה הדין דז"פ דבאיזה נוסח שאומר מעלת היום צריך להזכיר יציאת מצרים כי כן המצוה מן התורה ועפי"ז אני תמה מאוד על האחרונים עמג"א סי' רע"א סק"א שכתב דבתפלת שבת יוצא ידי קידוש כי על היין הוא רק מד"ס וע"ש בדגמ"ר מפלפל לענין אם נשים מוציאין אנשים או אפילו להיפוך רק [אם] האיש התפלל ערבית דאינו חייב אלא דרבנן ובכלל הערבות דעת הרא"ש דנשים אינם בכלל ערבות וע"ש ג"כ לענין קטן בן יג"ש וע"ש בסקמ"ט בט"ז במעשה שקידש על החומץ שכתב דיצא ידי מצוה מן התורה באמירה לחוד בלי יין תמה שם בס' דגמ"ר דחובת דאוריית' כבר יצא בתפלה וכן בס' פמ"ג וכל האחרונים כולם אחזו שער דיוצא בתפלת שבת ידי קד"ה מן התורה לאותן הפוסקים דקידוש על היין הוא רק מדרבנן ע' בדבריהם ולדידי תמוה מאוד כיון דבנוסח התפלה של ליל שבת אין אנו מזכירין יציאת מצרים ודאי א"י מן התורה כלל ומימרא מפורשת הוא בלי חולק דנלמד בגז"ש ע"כ ודאי אם לא הזכיר בקידוש באיזה נוסח שאומר לכבוד היום יציאת מצרים א"י מן התורה כלל ואין אנו יוצאין מן התורה בתפלת שבת כלל ונסתר כל הפלפול של הדגול מרבבה והמג"א וצדקו מאוד ד' הט"ז כיון דאמר נוסח הקידוש שנזכר יציאת מצרים יצא מן התורה אבל בתפלה של שבת ודאי א"י כלל דאין שם זכר ליצ"מ אך ביום טוב שחל להיות בשבת דאנו מתפללין יום טוב ומזכירין שבת ויצ"מ יוצאים מן התורה אבל בכל שבתות השנה נ"ל ברור דא"י בתפלה כיון דליכא זכר ליצ"מ אם כן ל"י אף מה"ת. [והנה נסתפקתי לפי מה דקיימא לן מצות דאוריית' צריכין כוונה ודרבנן א"צ כוונה אם קידש במקום סעודה רק שחיסר הכוונה וא"כ א"י י"ח מן התורה כיון דלא הי' בכוונה ואח"ז חזר וקידש שלא במקום סעודה כה"ג מאי מי נימא דיצא י"ח דהא המצוה דרבנן כבר יצא בקידוש הראשון אף שלא הי' בכוונה וא"כ יוצא שוב אח"כ קידוש דאורייתא בקידוש השני אף שלא הי' במקום סעודה ה"ז רק דרבנן והדרבנן כבר יצא או נימא דא"י כלל כה"ג הקידוש דרבנן קודם שיצא י"ח מן התורה וצריך לחזור ולקדש בכוונ' ובמק"ס וכעת לא מצאתי גילוי לדין זה] ומ"ש המג"א מהבדלה דתקנו בתפלה פא"ע ודאי הבדלה כיון דנוסח א' הוא ודאי יוצא בתפלה מצות התורה אבל לענין קידוש ל"י כלל כיון דאינו מזכיר יציאת מצרים ומ"ש המג"א ממה דאמרינן שם כי קידוש אע"ג דמקדש בצלותא וכו' נוכל לומר דמביא לי' ראי' משבת שחל ביום טוב או מיום טוב לחוד דאע"ג דמקדש בתפלה מכל מקום תקנו על הכוס אף קידוש דיום טוב דהוי דרבנן מכל מקום תקנו שני פעמים וכן קידוש שבת שחל ביום טוב והא דפסיקא לי' לענין קידוש דמקדש על הכוס ג"כ ולא בהבדלה ע"ש בס' פ"י הטעם לזה אבל זה נ"ל ברור דא"י בתפלת שבת כלל כיון דליכא הזכרת יציאת מצרים דנלמד מגז"ש ומקום הניחו לי בעזרת השי"ת ולא הרגישו בזה האחרונים.