מנחת חינוך · סימן ל״א, א׳

לדבר דברים כו'. ד' אלו מבוארים בר"מ פכ"ט מה' שבת והנה דיני קידוש ארוכים אכן האריכו הראשונים והאחרונים ע"כ לא אכתוב רק איזה הערות. והנה המצוה דוקא בדיבור כמבואר כאן ובר"מ ובפוסקים אבל בהרהור לא יצא אעפ"י דמבואר במס' מגלה דף י"ח דזכור היינו בלב גבי זכירת עמלק רק שם לא תשכח כתיב הרי שכחת הלב אמור וע"כ זכור היינו בפה ע"ש אם כן כאן דכתיב רק זכור אפשר דהיינו בלב אך ע' שו"ת שאג"א סי' י"ג מביא ד' רמב"ן בשם הספרי דזכור גבי שבת הוא בפה דאי בלב כתבה התורה שמור היינו בלב וזכור היינו בפה ע"ש ג"כ מה שפלפל דא"י בהרהור רק בדבור. והנה דעת הרהמ"ח כדעת הר"מ בפכ"ט דגם הבדלה הוא מן התורה ע"ש בהה"מ ויש שיטות סוברים דהבדלה הוא רק דרבנן ע"ש בהה"מ ופוסקים. ודע דהמצוה מן התורה לדבר דברים של כבוד היום כ"א לפי צחות לשונו אבל נוסח הקידוש אינו מן התורה וזה תיקנו אנשי כנה"ג כמבואר בברכות פא"ע דל"ג וגם שיהיה בברכה שם ומלכות אבל מן התורה אומר כ"א לפי מה שרוצה והעיקר שצ"ל מעלת היום וכ"ה בראשונים גבי ברכת המזון שהוא מן התורה ע' בב"י לטוא"ח סי' קפ"ז בשם הרשב"א והרא"ש וגם בשם הרמב"ן דברכת המזון הוא מן התורה אבל המטבע אינה מן התורה ע"ש וה"נ וז"פ וע' שאג"א סי' הנ"ל. אך עתה שתקנו חכמינו זכרונם לברכה הנוסח דהיינו להתחיל בשם ומלכות ולסיים והוא לא עשה כן רק אמר דברים מעצמו למעלת היום אפשר אף מן התורה לא יצא כמ"ש התוס' סוכה גבי לא קיימת מצות סוכה מימיך ובברכות די"ז דכ"מ דתחז"ל במצוה דאוריית' והוא לא עשה כן לא יצא כלל עפמ"ג לאו"ח פתיחה הכוללת ח"ג אות ח' דאם עשה במזיד ל"י כלל ובאונס יצא מן התורה וע"ש שכ' זה ג"כ לענין קידוש שלא על הכוס ועוד נ"מ והבאתי ד' כ"פ בחיבורי ואין כאן מקומו להאריך. וע"ש באות ז' ג"כ ועתו"ס סוטה דל"ב ד"ה קריאת שמע ותפלה כתבו דקידוש נאמר בכל לשון אפילו אינו מבין הלשון וע"ש בש"א כ' טעם לדבריהם והר"מ והרהמ"ח אין מביאין זה בקד"ה ועיין מגן אברהם סי' ס"ב וסי' קצ"ב ודברים אלו לענין באיזה לשון מפוזרים במקומות רבים וצריך חיבור מיוחד לפלפל בכל מצוה התלוי בדיבור וגם אם יש חילוק בין אומר בעצמו לשומע מפי אחר ואין כאן מקומו. והנה דעת הר"מ והרהמ"ח כאן והרבה ראשונים דקד"ה הוא ד"ת בדברים אבל על היין או על הפת הוא רק מד"ס והתוס' פע"פ דף ק"ו ספוקי מספקא להו דאפשר הוא מן התורה לקדש על הכוס רק הטעימה הוא רק מדרבנן וע' נזיר דף ד' גבי יזיר מיין מצוה מאי נינהו קידושא ואבדלתא מושבע מה"ס הוא וע"ש במפרש דעתו ג"כ דקידוש על הכוס הוא מן התורה והתוס' לא כתבו כן והד' עתיקין עאו"ח ה' קידוש סי' רע"א בט"ז ומג"א ובתשובת ש"א ה' שבת הכריע ג"כ כדעה זו דעל הכוס אינו רק דרבנן וכבר האריכו בזה ואין כאן מקומו.