מנחת חינוך · סימן ל׳, ה׳

ויבא עשה וידל"ת כו'. ע' בסוף הספר בהגהת מ"ל תמה ע"ז מש"ס דיבמות כיון דאיתא בשאלה דוח' עשה לל"ת ועשה ומביא ד' הר"מ בנזירות דכ' שם הטעם דגלוח מצורע דוחה נזירות ועיין בשער המלך בנדרים מפלפל בדברי הרהמ"ח וגם מה שיש לפלפל בענין מצות לאו להנות ניתנו וגזירה כזית ראשון אטו כזית שני הכל יבואר לקמן בקדושים ומטות וכעת אין הזמן מסכים לפלפל באריכות. ולענין תשובה על לאו זה עיין ר"מ פי"א מהלכות שבועות אף על פי שלקו אותו אין מתכפר לו כי הוא בכלל חילול ש"ש ובה"ב כתב דענין זה מן החמורות וע"ש בראב"ד ועיין ר"מ פ"א מהלכות תשובה ה"ב כתב ג"כ דהוא מן החמורות אם כן ל"מ תשובה וגם יוה"כ ואפילו יסורים לא מכפר כי הוא ח"ה אינו מתכפר לו רק המיתה ממרקת והדברים צריכין ביאור רחב ויבואר אי"ה לקמן פרשת נשא משס"ד שם מקומו: