מנחת חינוך · סימן ש״ז, ז׳

ואופין אותם מעי"ט. וכ"כ הרהמ"ח לקמן דאין עשייתם דוחה י"ט וכ"פ הר"מ כאן דאינן דוחין יום טוב וכ"ש שבת וכ"פ הר"מ פ"ה מהלכות הנ"ל גבי לחה"פ דאינו דוחה לא שבת ולא יו"ט. וגם פסק כאן ושם וכ"כ הרהמ"ח כאן דלישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים ועלח"מ פ"ה תמה על הר"מ בתרתי חדא דמבואר בפ' שתי הלחם על המשנה הא גופא קשיא כיון דאמרת לישתן ועריכתן בחוץ אלמא קסבר מדת יבש לא נתקדשה (דאי נתקדשה דעת רש"י דנפסלה ביוצא וע"ש בתוספות שהקשו על רש"י וכתבו דמגניא מלתא כו') דהיינו העשרון שמודדין בו המנחות אם כן אמאי אפייתן בפנים ותירץ נהי דעשרון לא נתקדש התנור מקדש ע"ש. והנה הר"מ פסק מהכה"מ ובהלכות מעה"ק דמדת יבש גם כן נתקדשה אם כן אמאי פסק דלישתן ועריכתן בחוץ. עוד מבואר שם בגמרא כיון דאפייתן בפנים אמאי לא דחי שבת הא איפסלא בלינה ותי' ר"א מאי בפנים במקום זריזין ומסקנא הא דרב אשי בדותא הוא כו' וכתבו התוספות תברא מי ששנה זו לא שנה זו והיאך פסק הר"מ לשניהם דנאפות בפנים ואין דוחים שויו"ט הא איפסלא בלינה ע"ש. ועבתי"ט שגם הוא הרגיש בזה ובס' בה"ז גבי נקצר ביום פלפלו בזה באריכות: