מנחת חינוך · סימן ש״ז, ו׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וגובהה ד' כו'. כ"ה דעת הר"מ ופי' זה מה שמבואר במשנה וקרנותיו ד' אצבעות היינו הגובה ורש"י פי' בע"א שהי' מדבק בצק לכל זוית כעין קרנים ואורך הקרן ד' אצבעות ע"ש וער"מ פ"ה מתו"מ כתב גבי לחה"פ גם כן ורומו שבע אצבעות והוא גם כן פירוש לקרנותיו ובכ"מ שם הביא בשם הרלב"ג שהשיג על הר"ם ופי' פי' אחר הא דקרנותיו וכתב דלדעתו עובי לחה"פ רק אצבע ועוד פחות ע"ש. ואני כתבתי בגליון הר"מ שלי שצריך עיון גדול על רבינו הגדול דסובר דגובהה הי' זיי"ן אצבעות דהיינו שני טפחים פחות רובע וגמר' מפורשת בפסחים ל"ז ובביצה דעובי לחה"פ הוא טפח ע"ש. וגם דברי הרלב"ג שהוא אצבע והלא מפורש שם לענין דינא דעובי לחה"פ הוא טפח וצ"ע ואי"ה במצות לה"פ נאריך בזה. אחר זה נדפס ובא ס' נתיבות לשבת וראיתי שם בקונטרס התשובות הרגיש בזה על הר"מ וע"ש שיישב זה:
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.