מנחת חינוך · סימן ש״ג, ב׳

והנה במנחות שם מבואר דתבואה שנשרשה קודם לעומר העומר מתירה ולא תליא בהבאת שליש רק בהשרשה דילפינן שם מקראי ובגמ' מבואר פלוגתא דאמוראי בזה ח"א דוקא קודם קצירת העומר אבל בין קצירה והבאה אם נשרש אין העומר מתיר וח"א קודם הבאה סגי והר"מ כאן פ"י מהמ"א כתב דכל תבואה שנשרשה קודם הבאת העומר עומר מתירה ובכ"מ כתב דפוסק כמ"ד קודם הבאה ועי' לעיל מצוה רמ"ו הקשיתי ומצאתיו בט"א שהרגיש בזה לפי המבוא' פ' מקום שנהגו גבי מנכש לענין חדש דעכ"פ לכ"ע אמרינן לענין השרשה חד מקצת היום ככולו ולא בעינן הג' יום של השרשה רק שני מעל"ע וחד מקצת היום אם כן כיון דהקצירה והבאה הי' ביום א' הקצירה בלילה והבאה ביום. אם כן היאך משכחת לה דיהי' נשרש בין קצירה ובין הבאה ממ"נ אם נטע קצת משנכנס בארביסר אם כן תיכף בתחלת ט"ו ה"ל יום כולו ומכל מקום צריך עוד שני מעל"ע היינו ט"ו וט"ז כולו ולא כלו הג' ימים עד אחר הבאה היינו סוף ט"ז ואי דזרע קודם י"ד אם כן ה"ל ארביסר מעל"ע וגם חמיסר הי' מעל"ע ותיכף בתחלת ליל ט"ז ה"ל מקצת יום שלישי אם כן ה"ל ככולו ונשרש ג"כ קודם הקצירה. ולומר כגון דזרע בארביסר בהאיר המזרח אם כן בשיתסר בשעה על היום ה"ל שני מעל"ע ושעה דהיינו מקצת היום וה"ל ככולו והעומר לא הובא עדיין. ז"א דיום א' אינו עולה למעל"מ וגם שעה באמצע היום שיהי' עולה למקצת היום ככולו ובט"א הביא ראי' לזה ע"ש. ואני תירצתי שם דבאמת להר"ם יצא מסוגי' זו דבעינן ימי הקליטה מעל"ע דבכה"ג משכחת לה דנשרש בין קצירה להבאה כגון אם זרע בחצות ליל תליסר או בתליסר בהאיר המזרח כלו ג' ימים מעל"ע בשיתסר בהאיר המזרח היינו אחר קצירה וקודם הבאה ע"ש דהבאתי ראי' דהר"מ ס"ל כן ממ"ש בפ"ט ממע"ש ונ"ר מפורש דבעינן מעל"ע עי' לעיל וא"צ לכפול. ועכשיו בהגיעי לכאן בעזה"י נרא' שמסוגי' זו אין ראי' להר"מ דגם סוגיא זו ס"ל דחד מקצת היום ככולו ומכל מקום לא קשה כלל דהנה למ"ד דקודם קצירה בעינן ע"כ דגזירת הכתוב דהעומר אינו מתיר מה שנשרש רק דהקצירה והבאה מתירים אם נשרש קודם הקצירה דיעברו על התבואה הקצירה והבאה דגזירת הכתוב כ"ה אם כן למ"ד נקצר ביום כשר אפילו נקצר הרבה קודם לזמן ג"כ כשר כמבואר שם במנחות אם כן פלוגתי' בפשיטות ומשכחת דנשרש לאחר קצירה תיכף תחילת ליל ט"ז או קודם ומכל מקום היה השרשה לאחר הקצירה כי הי' הקצירה קודם ובזה פליגי ח"א דהותר כיון שהי' הבאה לאחר השרשה וח"א דצריך השרשה קודם קצירת העומר וזה שנשרש אחר הקצירה בנקצר שלא בזמנו הבאה בלחודה אינה מתיר ולומר דעיקר תלוי בזמן הקצירה דהיינו ליל ט"ז מנלן הא כיון דפליגי ח"א קודם הקצירה משמע דתלוי באמת בקצירה דכ"ה גזירת הכתוב דהשרשה צ"ל קודם הקצירה ממש אם כן משכחת לה שפיר פלוגתי' אף דהש"ס סובר דאמרי' חד מקצת היום ככולו. וניחא נמי ד' הכסף משנה שכ' שהר"מ פסק כמ"ד קודם הבאה דהר"מ פוסק פ"ז מהתו"מ דנקצר ביום כשר אם כן משכחת לה פלוגתי' והוא פסק כמ"ד קודם הבאה אף דנשרש אחר קצירה מכל מקום העומר מתיר וא"כ אין ראי' מסוגיא זו דבעינן מעל"ע דסוברת דנקצר ביום כשר כסתם משנה שם באותו פרק דנקצר ביום כשר וא"כ דברי הר"מ ה' מע"ש ונ"ר שהבאנו דשם מבואר להדי' כדבריו. וגם דברי הש"ע סי' רצ"ד שהעתיק דבריו דבעינן מעל"ע צ"ע מהש"ס דפ' מקום שנהגו ע"ש וצ"ע. ודין זה דנשרשה קודם העומר העומר מתירה ל"ד בזמן העומר אלא אף היום דיום הנף מתיר וכן מבואר בר"מ אם השרישה קודם לעומר כו' ודין זה נוהג בכ"מ ובכ"ז ע"ש וכ"ה בפ' מקום שנהגו דר"י סובר דהמנכש בתליסר כו' כדי שיהא השרשה בתחלת ליל ט"ז ויום הנף מתיר'. ונ"ל כמו שבזמן העומר העומר מתיר אם נשרשה קודם להקרבה דהיינו זמן היתר חדש כן האידנא זמן היתר חדש מתיר אם נשרש קודם לזמן הזה רגע אך אי אמרינן מקצת היום ככולו אין נ"מ דתמיד צריך שיהיה השרשה בתחלת ליל ט"ז דהיינו דנזרעה לכל הפחות בתליסר אם כן זמן השרשה סוף חמיסר תחילת שיתסר אבל אם זרעה רק שעה א' בארביסר אז ארביסר עד חמיסר הוי יום כולו דמקצת היום ככולו וצריך עוד חמיסר ושיתסר ואינו נשרש אלא בסוף יום שיתסר ובסוף יום שיתסר עבר זמן ההיתר והוי כמו שנשרש אח"כ ואף דהשרשה וזמן ההיתר באין כא' אינו מועיל דצריך שיהי' השרשה קודם לזמן ההיתר רגע כמו בנשרש קודם הבאת העומר רגע. אבל לפמ"ש בדעת הר"מ דמעל"ע בעינן בהשרשה אם כן משכחת לה דיהי' נשרש שעה א' קודם ליל י"ז סוף יום ט"ז קודם הלילה כגון דזרע שעה א' בתליסר קודם הלילה אם כן נשלמו ג' מעל"ע בסוף שיתסר שעה א' קודם הלילה נראה פשוט כיון דפסקינן דהאידנא עד סוף יום שיתסר אסור חדש דעד עצם כו' ועד בכלל אם כן השע' דמתיר חדש בסוף יום שיתסר הזמן מתיר את הנשרש ול"א דצריך שיהי' השרשה קודם לתחלת ליל ט"ז רק אי לא בעינן מעל"ע ומקצת היום ככולו אם כן צריכים שיהיו כלים הג' ימים בתחלת שיתסר דאי יום שיתסר הוא יום ג' אם כן כלה השרשה בסוף יום שיתסר אין הזמן מתיר כיון דהשרשה וההיתר באין כא'. אבל אי אמרינן מעל"ע דמשכחת שתהא השרשה באמצע היום בודאי אם נשרש רגע א' קודם ליל שיבסר דהיינו רגע ביום שיתסר בודאי סוף דהיינו תחלת ליל שיבסר מתיר הנשרש קודם לזה כמו שמתיר כל התבואה החדשה כנלע"ד פשוט וברור וכן למ"ד דבזה"ז מתיר בודאי אם נשרש שעה א' קודם שהאיר המזרח, האיר המזרח מתיר: