שנקריב כו' ועומר התנופה כו'. וענין העומר כו' הדינים מבוארים בר"מ פ"ז מהתו"מ וע"ש בלחם משנה אף דבר"מ אינו מבואר כ"א בלילה מכל מקום דינו כשאר מנחת הסולת דבעי ג' מתנות שמן היינו מתן שמן בכלי קודש ויציקה ובליל' ועיין לח"מ פי"ג ממעה"ק ובמ"ל ה"ה. וגם פשוט דבעי מלח כשאר המנחות וזה נכלל במ"ש ונותנין עליו קומץ כו' כשאר המנחות דלכ"ד שוה למנחות והוא כמו מנחת הסולת וע' מ"ל שם ופשוט. ועתי"ט שדקדק במשנה דפ"י דמנחות אמאי לא חשיב ומלח ותירץ שהוא בכלל הקרבנות לא קחשיב לי' ע"ש.
מנחת חינוך · סימן ש״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.