מנחת חינוך · סימן ש״א, ו׳

חוץ מר"ה כו' מפני שגם בבית הוועד כו' ומכל מקום תקנת חכמים הוא כו'. ע' כ"ז בסוגיא דביצה דף ה' ודעת הרז"ה דגם האידנא א"צ לעשות ב' ימים בירושלים שהי' בית וועד ועיין ברמב"ן ודעת הרי"ף והרא"ש ורוב הראשונים דהאידנא עושים בכ"מ ב' י"ט של ר"ה וכן בש"ע וחמור שני י"ט של ר"ה לענין הרבה דברים כמבואר בש"ע היו"ט משני י"ט של גליות אך לענין מת כחול שוויוהו רבנן כמבואר בש"ס ופוסקים והטעם שעושין שני ימים גם בבית הוועד מבואר במשנה דר"ה דבראשונה היו מקבלין עדות החודש כ"ה פ"א נשתהו העדים מלבא ונתקלקלו הלוים בשיר התקינו שלא יהיו מקבלים אלא עד המנחה והקלקול הי' שלא היו יודעין איזה שיר יאמרו ולדעת הר"מ נתקלקלו ג"כ במוספים ע"ש ה' קה"ח ומובא לעיל וצ"ע כיון דקיימא לן דמימות עזרא לא מצינו אלול מעובר ועל הרוב הזה אנו סומכין לדעת רש"י דהרחוקים אין עושין ר"ה אלא יום א'. ולדעת תוס' דעושין ר"ה שני ימים ע"ש במשנה דעל ו' חדשים השלוחין יוצאים מכל מקום ביוה"כ סמכינן על הרוב וכבר כ' בשם הט"א דאפילו ע"א א"נ לומר דעיברו אלול ל"מ להקל שלא נעשה לפי חשבון מיום השלשים אלא אפילו להחמיר אינו נאמן ע"ש בדבריו בסוגיא דלוי אקלע כו'. אם כן קשה כיון דרובא דאורייתא ובפרט בזה שהוא מיעוטא דמיעוטא ע' רש"י בביצה דלא אתרמי דבר זה אלא פ"א אם כן אמאי לא עשו המוספים בשנה הזאת ולא סמכו על הרוב דרובא דאורייתא ול"ש אין סומכין על הרוב במקום דיכולין לברר דבאמת נתקלקלו ומכ"ש לפשט הש"ס דלא הי' הקלקול אלא בשיר ואמאי לא אמרו שיר של יום טוב דרובא דאורייתא ובפרט דגוף הדבר היינו החילוק בין שיר דיו"ט לחול הוא רק מדרבנן אף דעיקר שירה מן התורה מכל מקום איזה שיאמר יצא ידי תורה וקודם שבא דהע"ה היו אומרים שירים אחרים ודהע"ה תיקן שירות האמורים בס' תהלים וכ"ז מבואר בפ"י בסוגיא שם והם דברים ברורים וא"כ מה קול הרעש הזה. ואפ"ל כיון דמבואר שם דברוב פעמים לא היו באין העדים קודם תמיד השחר רק אחר תה"ש ורוב פעמים היו באין קודם תבה"ע וא"כ עכשיו שנשתהו לבא יצא מכלל הרוב ואתרע לי' רובא ער"פ האשה שנתארמלה רוב בתולות נשאות ורוב יש להם קול ואתרע לי' רובא ועתב"ש סי' כ"ו ובאחרונים אם כן עי"ז נתקלקלו כי עי"ז יצא מכלל הרוב אבל הרחוקים היו סומכין תמיד על הרוב דמסתמא באו עדים כדרכן קודם המנחה. ולכאורה צ"ע למה לא התקינו בתמיד של שחר שיר של יום טוב כמבואר שם ולא היו סומכין על הרוב ואפ"ל דהשירים הללו היו עוד מימות דהע"ה. ואז הי' ס' השקול כי דוקא מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר וקודם הי' פעם מעובר ובימי עזרא עצמו הי' פ"א מעובר כמבואר בר"ה ומכל מקום נראה דמשנה זו דפ"א הי' בסוף ב"ש אף דהיו סומכין על הרוב צ"ל כדפרישית דיצא אז מכלל הרוב כ"נ פשוט: