והנה בכל איסורי תורה אף שמותרים בהנאה מכל מקום אסור לעשות בהם סחורה כמבואר בש"ס ור"מ פ"ח ויו"ד סי' קי"ז ויש שיטות דאיסור סחורה הוא מן התורה ויש שיטות הסוברים דהוא מדרבנן ע' ביו"ד ובאחרונים ומ"ל שם מכל מקום נראה דבגה"נ א"נ איסור סחורה כמבואר ביו"ד דדוקא דבר העומד לאכילה אסור לעשות סחורה דלמא יאכל ואף שהוא מן התורה מכל מקום הכתוב מסרו לחז"ל והם אמרו דוקא דבר העומד לאכילה ע"ש בט"ז אם כן כיון דאין בגידין בנ"ט ועץ בעלמא הוא ואין עומד לאכילה אין איסור סחורה נוהג אך לאותן הסוברים דגה"נ אסור בהנאה אסור בודאי אך להסוברים דמותר בהנאה נראה דא"נ איסור סחורה וגוף דין איסור סחורה יבואר לקמן אי"ה:
מנחת חינוך · סימן ג׳, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.