מנחת חינוך · סימן ד׳, א׳

לקדש חדשים וכו'. עיין מס' ר"ה ור"מ ה' קה"ח עד פ"ו ובמסכת סנהדרין וקצת דינים אכתוב בקיצור. עיקר מצוה זו לכתחלה מסורה ביד הסנהדרי גדולה שבא"י או למי שיתנו הם רשות אך ג' סמוכים בא"י ג"כ כשרים ע' סנהדרין ור"ה והמצוה היא דוקא בא"י דהיינו קה"ח. ועיבור שנה אכתוב לקמן ב"ה ואם סמוכים בא"י יצאו לח"ל ולא הניחו כמותם בא"י מותרים לקדש חדשים בח"ל אבל אם יש בא"י כמותם אסור להם לקבוע בח"ל ואם עברו וקבעו אין במעשיהם כלום וז"ל הר"מ פ"א ה"ח אין מחשבין וקובעין חדשים ומעברים שנים אלא בא"י שנאמר וכו' ואם הי' אדם גדול ולא הניח כמותו וכו' ה"ז מחשב וקובע חדשים ומעבר שנים בח"ל ואם נודע לו שנעשה אדם גדול בא"י ה"ז אסור לקבוע ולעבר ואם עבר וקבע ועיבר לא עשה כלום עכ"ל הנה מתחלת דבריו שכתב אין מחשבין וכו' נראה דגם החישוב הן של חדשים או של שנים אסור בח"ל ואח"ז כתב ג"כ אם היה גדול וכו' מחשב וקובע ומעבר נראה דוקא אם היה אדם גדול ובלאו הכי אפילו החשבון אסור בח"ל ובסוף דבריו כתב ואם נעשה גדול בא"י ה"ז אסור לקבוע ולעבר ואם עבר וקבע ועבר לא עשה כלום נראה דבדיעבד החשבון כשר דלא כתב ואם עבר וחישב רק אם קבעו או עיברו אינו כלום אבל אם קבעו בא"י החשבון כשר אף אם היה בח"ל אף שכתב ג"כ אסור לקבוע ולעבר אם נעשה גדול בא"י ולא כתב חשבון נראה דאף לכתחלה יכולין לחשוב בח"ל זה א"א לומר דהרי התחיל בפירוש דאין מחשבין עכצ"ל דהחשבון צריך להיות לכתחלה בא"י ובסוף דבריו שלא כתב רק לקבוע ולעבר אסיפא קאי דהיינו אף בדיעבד אינו כלום אך לכאורה אינו מבואר בש"ס דברכות דהחשבון צ"ל ג"כ בא"י דשם מבואר במעשה דחוני הי' קובע חדשים ומעבר שנים בח"ל ושלחו אחריו דאסור דכתיב כי מציון וכו' וכן בסנהדרין י"א ע"ב ת"ר אין מעברין את השנה אלא ביהודה וכו' נראה דוקא העיבור אסור אבל החשבון מותר וע' תוס' ד"ה אין מעברין הקשו מפז"ב דר"ח בן זרניקי ור"ש בן יהוצדק קאזלו לעבר שנים בעסיא ועסיא ח"ל הוי והם הניחו גדולים בא"י ותירצו דעיבורא דהתם היינו חושבנא אבל הב"ד ישבו וקבעו בא"י ע"ש אם כן מבואר להדיא דחושבנא שרי בח"ל ג"כ אך אפשר דהר"מ מצא איזה ברייתא דגם החשבון צ"ל בא"י ואנחנו לא נדע וכ"נ מתוס' יבמות קט"ו ד"ה אר"ע בסה"ד כתבו ג"כ כמו בסנהדרין דר"ח ורשב"י חשבו בח"ל וסיימו ושום אונס היה שלא חשבו בא"י וכו' נראה דוקא אם היה קצת אונס אבל לכתחלה גם החשבון מצוה להיות בא"י ונראה דאם יש אדם גדול בח"ל שלא הניח כמותו בא"י לא יקדשו הב"ד שבא"י כי מצוה על הגדול לקדש בח"ל והגם דמצוה לקדש בא"י מכל מקום כיון שהאדם הגדול הוא בח"ל מצוה בו יותר כמבואר כ"פ החודש הזה לכם מסורה לכם היינו לגדולי הדור כמבואר בר"מ כ"פ.