מנחת חינוך · סימן רצ״ט, י״ב

והנה במקדש הי' גם כן שני מדות יבש עשרון וחצי עשרון דבעשרון הוי מודדין לכל המנחות אף למנחת יחיד וגם לנסכים לא היו מודדין הג' לפר וב' לאיל ובא' לכבש רק בעשרון א' היה מודד ג' פעמים לפר כ"ה שם במנחות ובר"מ פ"א מהכסף משנה ובפ"ב מהמעה"ק וחצי עשרון היה לחלוק בו מנחת כה"ג בכל יום היינו מנחת חביתין ומדות היבש נמשחו מבפנים ולא מבחוץ ומדות הלח נמשחו אף בחוץ לפיכך הבירוצין של מדות היבש חול ומדות הלח נמשחו אף בחוץ לפיכך בירוציהם קודש ע"ש בפ' שתי המדות ובר"מ במקומות שהבאתי. והנה לפמ"ש המ"ל דדוקא אם הבירוצים נתקדשו מטעם שנמשחו בפנים ובחוץ או מפני שנעקר אם כן הטעם מפני שנגע בדופני הכלי ע"ז שייך קושית הש"ס גברא למאי דצריך מכווין וכלי שרת אין מקדשין אלא מדעת וצ"ל דהוא משום שמא יאמרו מוציאין מכ"ש לחול אבל לר"י דס"ל ממטה למעלה וגזירת הכתוב הוא דבירוציהן קודש לא תלוי כלל בדעתו והוא קדוש מן התורה ע"כ הקשו התוס' שפיר דפ"ח ד"ה בירוצי כו' למ"ד נתקדשו היאך מותר הנסכים לקיץ המזבח הא אין להם פדיון מן התורה ע"ש באורך. ולכאורה צע"ק בדף צ' דאיתא פלוגתא במשנה דת"ק סובר בירוצי הלח קודש ובירוצי היבש חול ור"ע סובר מדות הלח קודש ומדות היבש חול ור"י סובר דהטעם דנעקר. ואמרינן שם במאי קמפלגי ת"ק סבר מדות הלח נמשחו בין בפנים ובין בחוץ ומדות יבש מבפנים ולא מחוץ ור"ע סובר כו' ואח"ז מקשה הש"ס דגברא למאי דצריך לי' מקדש כו' ועיין כסף משנה ולחם משנה דהקושי' קאי גם לת"ק ולפ"ד המ"ל למה לא קאמר הש"ס דת"ק ס"ל כר"י דמדות הלח ממטה למעלה קחשיב ע"כ נתקדשו בירוצי הלח אבל מדת יבש נהי דיש עשרון וחצי עשרון מכל מקום לא מצינו שיחלקו תנאים אי מלמעלה למטה או ממטה למעל' רק במדות הלח אבל מדות היבש לא מצינו דפליגי והמשנה סתמה עשרון וחצי עשרון ולא פליגי כלל בברייתא דף פ"ז ע"ב רק גבי מדת הלח אם כן נראה דכ"ע ס"ל דמדות היבש מלמעלה למטה קחשיב. אם כן נוכל לאוקמי' דת"ק היינו ר"י על מדות הלח דמלמטה למעלה הוא ע"כ נתקדשו הבירוצין מן התורה אבל מדת היבש דמלמעלה למטה ע"כ לא נתקדשו הבירוצין. ולא יקשה לת"ק קושית הש"ס גברא למאי דצריך מקדש כיון דלר"י לא תלוי בדעתו כלל כסברת המ"ל רק כיון דממטה למעלה חשיב ע"כ נתקדשו הבירוצין ואפ"ל דלא רצה לאוקמי המשנה כר"י כיון דסתם התנא לעיל כר"מ מלמעלה למטה בדף פ"ז ע"ב אף דהאידנא נמי התנא דחשיב מלמעלה למטה סובר אליבא דר"י דבירוצין לא נתקדשו ועתה סותם התנא דבירוצין נתקדשו זה ל"ק דשם מיירי מן התורה וכאן הוא מדרבנן כמ"ש המ"ל אבל אי נימא דכאן סובר מלמטה למעלה סתרי הנך סתמא ובפרט דרוצה לאוקמי כר"מ כמבואר שם ברישא גבי שתי מדות נגדשות ובפרט דסתם משנה ר"מ ור"מ ס"ל מלמעלה למטה ע"כ מוקי פלוגתי' באי נמשחה מבפנים ע"ש ואני כותב זאת למזכרת ואי"ה אשנה פרקים אלו. וע' מ"ל פ"א מהכה"מ הרגיש על הר"מ שאינו מביא דעשרון וחצי עשרון היו מחוקות ולא גדושות והוא אבעיא בפ' שתי מדות ומסקנא דהתם דהיו מחוקות ולא גדושות. ומה שקשה על הר"מ שכאן פסק פ"א מה' כהמ"ק וכן כאן בה' מעה"ק דהעשרון נתקדש בפנים ובה' תו"מ פ"ה פסק דלחה"פ ושהל"ח לישתן ועריכתן בחוץ ובמנחות דף צ"ה ע"ב מבואר דלמ"ד מדות יבש נתקדש והעשרון היה קודש לישתן ועריכתן בפנים ע' לח"מ פ"ה מה' תו"מ ובתי"ט שם במנחות ויבורר לקמן אי"ה.