ז' מדות של לח היו במקדש כו'. כ"ה במשנה מנחות דף פ"ח ע"ב והנה הר"מ פ"א מה' כהמ"ק פסק כת"ק דז' מדות הי' בביהמ"ק כת"ק דסתם משנה וע"ש בגמרא פלוגתא בברייתא ר"י סובר רביעית לוג וחצי לוג כו' היינו מלמטה למעלה קא חשיב ור"מ סובר הין וחצי הין ומלמעלה למטה קחשיב ואמרינן שם מאי בינייהו ואר"י דבירוצי המדות א"ב דלר"י דמלמטה למעלה קחשיב סבר דבירוצי המדות נתקדשו ולר"מ דחשיב מלמעלה למטה סבר בירוצי המדות לא נתקדשו ואביי אמר דלמ"ד מלמטה למעלה מלאים שלא יחסר אבל יתר שפיר דמי ולמ"ד מלמעלה למטה קסבר שלא יחסר ושלא יותיר. והנה הר"מ פ"א מה' כה"מ מביא כסתמא דמתניתין הין וחצי ההין וחשבו מלמעלה למטה אם כן לפי אוקימת' דר"י דמאן דחשיב מלמעלה למטה סבר דבירוצי' לא נתקדשו ובאמת הר"מ פ"ב מהמעה"ק ה"ט פוסק דבירוצי יין ושמן נתקדשו ובאמת לר"י מבואר דמאן דחשיב מלמעלה למטה סובר דלא נתקדשו הבירוצין וע"ש בלחם משנה עמד בזה וכתב דהר"מ פוסק כאביי דל"פ ר"מ ור"י בהכי וגם הא דהר"מ חשיב מלמעלה למטה כר"מ ולא כר"י כיון דסתם משנה שם כוותיה ובמ"ל דחה דבריו דאמאי פסק הר"מ כאביי לגבי ר"י ועיין במג"א סי' רי"ח הביא בשם הל"ח דכלל זה דר"מ ור"י הלכה כר"י לא נאמר אלא בדברים הנוהגים בזה"ז וע' תיו"ט פ"ג דכלים מביא בשם מהרי"ק דכל הכללים דהלכה כא' לגבי חבירו לא נאמרו בדברים שאינם נוהגים בזמנינו. וע"ש בת"ח על הגליון ובת"ח כלל י"ב ואין להאריך וע"ש במ"ל הקשה לפי' הלחם משנה שפסק הר"מ כאביי למה לא הביא דלאביי אם מלמעלה למטה קחשיב לא יותיר ג"כ ושם במ"ל פלפל באורך דבאמת כיון דהר"מ חשיב מלמעלה למטה סובר דברוצין לא נתקדשו והיינו מן התורה לא נתקדשו ומ"ש שם הר"מ דבירוצי הלח קודש היינו מדרבנן כדי שלא יאמרו מוציאין מכלי קודש לחול וע"ש מה שפלפל בדהתו"ס:
מנחת חינוך · סימן רצ״ט, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
