עוד אני נבוך בעוה"ר אשר שכלי איני שלם בתלמוד ואעורר עליו. הנה לפ"ד נרא' כמו בתרומ' ובהקדש כ"ד אשר הקדיש במאמר פיו יכול לשאול עליו כן בודאי הדין בביכורים שמפריש וקורא שם כמבואר במס' ביכורים ובר"מ פ"ב בודאי יכול לשאול ג"כ על הביכורים וג"כ איקרי תרומה כמבואר בכ"מ ובר"מ שם וא"כ י"ל אפילו לאחר הנחה בעזרה ולאחר התנופה כ"ז שלא באו ליד הכהנים אית להו שאלה כמוקדשים אפילו לאחר זריקה דגם להם יש שאלה לשיטת הראשונים חוץ מתוס' בכריתות דדעתם שלאחר זריקת דם בקדשים אינו בשאלה וכבר עמדו בזה האחרונים דדהתו"ס שם תמוהין ועיין בט"א בר"ה דכ"ח בסוגיא דבל תוסיף. ולפי זה לכאורה קשה בפסחים פכ"ש דל"ז דמבואר שם דאין אדם יי"ח מצה בביכורים דהיינו כהן האוכל בירושלים ע"ש ברש"י כיון דאינו נאכל בכל מושבות וכ"פ הר"מ פ"ז מהתו"מ. ולכאורה נימא אי בעי מתשל עליה אע"ג דמיירי בכהן האוכל דאי זר האוכל בירושלים בלאו הכי אינו יוצא דחייב מב"ש ואינו יוצא באיסורים כמבואר שם ובכהן כיון דבא לידו ליתא בשאלה מכל מקום משכחת לה דכהן שהביא ביכורי עצמו לירושלים וא"צ ליתנן לכהן אחר אף על פי שהביכורים ניתנין לאנשי משמר כמבואר במס' הנ"ל ובר"מ פ"ג מכל מקום בכל הקדשים שנתנו לאנשי משמר אם הם של כהן עבודתו ואכילתו שלו כמבואר בר"מ פ"ד מה' כה"מ אם כן בודאי הביכורים שמביא שלו וא"כ יכול לשאול עליו אם כן אמאי מסתם סתימו בש"ס דאינו יוצא בביכורים הלא הכהן בביכורים שלו אמאי לא יצא בי' י"ח. אך באמת לשיטת רש"י פסחים דמ"ח דמחמת האי סברא דאי בעי מתשל עליו לא אמרינן דהוי שלו וגם לדעת התוס' דמ"ו ד"ה הואיל כתבו דל"א גבי מע"ש בסוגיא זו הואיל ואי בעי מתשיל עליו דכתיב קודש לה' אם כן גבי תרומה נמי עי' קדושין נ"ג וביכורים אקרי תרומ' אם כן אינו יוצא מחמת הואיל כזה אבל לדעת הר"מ כפי שהעמיס בדעתו בשער המלך דהר"מ סובר דיי"ח במצה של מע"ש כ' שם דהר"מ סובר האי דהואיל ובעי מתשל אם כן קשה מפני מה פוסק הר"מ דאיי"ח בביכורים מפני דאינם נאכלים בכל מושבות ולא נימא הואיל ואי בעי מתשל עלה. וע"ע שם בשער המלך תמה על קו' התוס' שהקשו דלמה א"י במע"ש הא איבעי מתשל וכ' דבאמת אי מתשל עליו הדרא לטבלי' ע"ש. ונהי דקושייתו נכונה בזה מכל מקום קו' התוס' במקומה על הך דביכורים אמאי אין יוצאין וביכורים כשנשאלין עליהם לא הדרא לטבלי' כי ביכורים אינם טובלים וקודם שהפריש ביכורים מותרים לאכול כל הפירות כמבואר במשנה ובר"מ ע"כ צריכין אנו לדהתו"ס בתירוצם שם. ונראה דדעת הר"מ ג"כ כדעת רש"י ותוס' דאינו יוצא מחמת סברת דאי בעי מתשל עליו ומע"ש שפסק דיוצא כבר האריכו בזה האחרונים ושערי תירוצום לא ננעלו. אך לכאורה קשה מסוגיא דעירובין שהבאתי היאך אמר סומכוס בחולין אבל לא בתרומה משמע דישראל בתרומה בכל ענין לא הא משכחת לה דישראל יהי' מערב לא בחולין רק אפילו בתרומ' כגון ישראל בירושלים דיכול לערב בביכורים אף על פי דלא חזי לי' אחר שנכנס לירושלים מכל מקום כיון דמיתשל עלי' חזי ליה ול"ש אהדרי' לטבלי' כמ"ש ודוחק לומר כיון דדין זה דיכול לערב בירושלים אינו רק לירושלים דחוץ לירושלים אין מערבין בביכורים דאסורין לזרים כגון שנכנסו לפנים מן החומה (דקודם שנכנסו לפנים מן החומה הרי הם חולין גמורים עיין ר"מ פ"ג מה' ביכורים) דכיון שנכנסו לפנים מן החומ' אסורים באכילה חוץ לחומה אפילו לכהנים עש"ס ור"מ שם וא"כ התנאים הללו לא מיירי בירושלים עצמה ועל הכלל מיפלגי ע"כ אמר סומכוס דבתרומה לא אבל באמת משכחת לה דישראל יהי' מערב בתרומה בירושלים דהיינו בביכורים כדכתיבנא אבל זה דחוק. אבל באמת לק"מ דגם ביכורים אי מתשל עליו יהי' הדרי' לטבלי' דביכורים פטורים מתרומה ומעשרות אבל אם ישאל עליהם ויהיו חולין אם כן נעשים טבל ע"כ לא משכחת לסומכוס בשום אופן לערב רק בחולין. וד"ז דביכורים פטורים מתו"מ עי' במס' ב"ב דפ"א ע"ב ודלמא לאו ביכורים ומפקע לי' מתו"מ ע"ש ובר"מ פ"ד בה' ביכורים ה"ד. ומכל מקום מ"ש לעיל דהר"מ ע"כ לא ס"ל דהוי כשלו מחמת הואיל ומתשל עלה הוא נכון דלדברי השעה"מ דהר"מ סובר דבמע"ש יוצא מטעם דאי בעי מתשל אף על פי דהדר לטבלי' אם כן למה פסק דביכורים אין יוצאין נימא הואיל ואי בעי מתשל אף דהדר לטיבלא. ועל קו' התוס' שפיר הק' השעה"מ דגם ביכורים הדרי לטבלי' ול"ש הואיל כנ"ל נכון בעזה"י. וגם אני מסופק שמבואר בר"מ פ"י ובמשנה פ"ו דתרומות דכל המשלם קו"ח דקרן משלם לבעלים והחומש לכל כהן שירצה ולא חילק דלענ"ד ד"ז בתרומה וחלה דהתשלומין נתפסין בתרומה רשאי ליתן לכל כהן שירצה כמו תרומה עצמה אבל אם אוכל ביכורים לא מבעי' אם אכל הביכורים תיכף לפנים מן החומ' קודם שנתנן ליד הכהנים נראה דהתשלומין דינו כביכורים עצמן שיתן הקו"ח לאנשי משמר כי ביכורים ינתנו לאנשי משמר. ואף אם אכל ביכורים שביד כהן דודאי הקרן משלם לכהן שהם נכסי כהן אבל החומש דמחדש נקרא להם שם ביכורים אפשר דצריך ליתן לאנשי משמר כמו חומש מגזל הגר דצריך ליתן לאנשי משמר עיין בפ"ז וח' מה' גו"א להר"מ. גם מדסתמו דין זה נראה דס"ל דאם אכל לפנים מן החומה אף בלא הנחה בעזרה דצריך לשלם קו"ח אפשר דהתשלומין דנעשים ביכורים הקו"ח דא"צ הנחה בעזר' ומותרים לכהנים מיד ואינם כביכורים עצמן דלוקין לכהן האוכל קודם הנחה בעזרה ולומר דגם הם צריכין הנחה בעזרה ותנופה דלא עדיף מאלו שבאו מחמתם צ"ע שלא ביאר זה הר"מ ואני נבוך עדי יאיר השי"ת עיני.
מנחת חינוך · סימן רפ״א, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
