מנחת חינוך · סימן רע״ה, ב׳

והנה הר"מ פ"ג מה' עבדים כתב דנוקב את אזנו ולא כתב כשיעור כרשינה ואח"כ כתב דאין עבד כהן נרצע דנפסל מן הכהונה נראה מדבריו בכ"ש נפסל או מפני שאינו שוה בזרעו של אהרן וסותר לדבריו כאן דנראה דמכשיר לגמרי בפחות מכרשינה עכצ"ל דשיעור רציעה דעתו גם כן כדעת הרמב"ן דבעי כרשינה וסמך שם אמ"ש כאן דבעי כרשינה ע"כ כתב דאין עבד כהן נרצע דבעי שיעור כרשינה ובכ"ז התעורר מ"ל פ"ג מה' עבדים. עוד חשב שם הר"מ נפגם ונסדק סחוס אזנו בכ"ש כדי חגירת צפורן. והנה בש"ס שם מבואר דבין בידי אדם ובין בי"ש הוי מום ורש"י פירש דבי"ש אפילו נולד עמו. וראיתי במהרי"ט אלגאזי שמביא ברייתא דת"כ דמרבינן אפילו מום שנולד עמו וע"ש שהניח בצ"ע למה לא הביא הר"מ ז"ל דאפילו אם נולד עמו הוי מום ע"ש. ובאמת הר"מ פרק ו' מביא דין זה אפילו מתחלת ברייתו ע"ש. ועיין בלשון המשנה כמלוא כרשינה ובגמ' אבעיא שם אי כרשינה הנכנסת ויוצאת אם כן הנקב יותר מכרשינה דאמתא באמתא היכי יתיב או בכרשינה העומדת אם כן הנקב ככרשינה ופשיט בש"ס ממלא מקדח ואוקמי' שם דמקדח וחסומו היינו בנכנסת ויוצאת. ועיין בסוף הגמרא אף לר"פ מכל מקום לרבנן שם החילוק בין לב"ש ובין לב"ה מקדח וחסומו דבעי נכנסת ויוצאת ורש"י פי' שם בתחלת הסוגי' דמסיפא דמקדח וחסומו פשטינן דבעי נכנסת ויוצאת אם כן ה"ה גבי כרשינה. וכוונת רש"י פשוטה אף דב"ה ס"ל כסלע והוא מצומצם מכל מקום כאן הלשון מלא כרשינה ושם ג"כ הלשון מלא מקדח משמע מלת מלוא דבעינן נכנס ויוצא. והנה לענין טריפת גולגולת דבעינן כסלע ובטריפות הקנה דבעינן כאיסר כתבו סתם השיעור דהיינו כסלע מצומצם רק אם נפחתה כדלת יש שיטות דבעינן נכנס ויוצא ע"ש. ובאמת הלכה כב"ה וגם שם לא נזכר מלוא אבל כאן כיון דהוא אבעיא בש"ס ונפשט דבעינן נכנס ויוצא ע"ש ובאמת צריך שיעור יותר מכרשינה וצ"ע לפ"ז על הר"מ שהשמיט תיבת מלוא וכ' ניקב ככרשינה דנראה מדבריו כמו סלע וכמו איסר שם דהיינו בכרשינה עומדת ובאמת בש"ס מבואר דבעינן נכנס ויוצא אם כן כרשינה עומדת אינה פוסלת כלל לעבודה ולא לשחוט בכור וקדשים על מום זה ולהר"מ מבואר דשוחטין אף קדשים ובכור בחוץ על מום זה וצ"ע ולא ראיתי כעת מי שעמד בזה וצריך עיון גדול. וגם מבואר בר"מ דאם הנקב ארוך אם מצטרף לכרשינה ה"ז מום ונראה דיצא לו מדיני טרפות דמבואר בחולין ובר"מ הל' שחיטה דארוך מצטרף. והנה אני מסופק האיך הדין כאן אם אין בנקב א' כשיעור רק בהרבה נקבים ואין בין נקב לנקב כמלוא נקב אם מצטרף כמו בגולגולת וקנה עיו"ד ובר"מ. וגם להסוברים דאם אין בין נקב לנקב כמלוא נקב אף השלם שביניהם מצטרף אי כאן ג"כ דינא הכי או אפשר שם כיון דמידי דמטרפא בי' אם כן הבשר חלוש בטבעו וסופו לנקוב גם השלם או דחזינן כאילו ניקב כבר אבל כאן דהבשר בריא אם כן אפשר דאינו מצטרף השלם שביניהם וכסברא זו כ' האחרונים כ"פ וגם אם יש בין נקב לנקב כמלא נקב צ"ע כאן אם מצטרפין הנקבים כמו שם גבי טרפות דהא דמצרפין השלם שביניהם הוא רק דרבנן ע' תב"ש ופמ"ג סי' ל'. עוד כתב שם מי שיבשו אזניו כו' ופשוט דשיעור היבשות כשיעור כרשינה כמבואר במשנה והר"מ קיצר בדבר וז"פ.