מנחת חינוך · סימן רע״ה, א׳

שלא יעבוד כהן בע"מ כו'. חמשים מומין הללו שפוסלין בין באדם בין בבהמה ותשעים המיוחדים באדם חשבם הר"מ אחת לאחת פ"ז ופ"ח מהלכו' ב"מ. והנה להאריך בכל פרט צריך אריכות לא יכילו כ"ד. אך אכתוב קצת כדרכי. והנה הר"מ פ"ז כ' בין המומין ששוין באדם ובבהמה ניקב סחוס אזנו בכרשינה נראה דבפחות מכרשינה אינו פוסל כלל ובפ"ח שם שחשב מומין המיוחדין באדם לא חשב ניקב פחות מכרשינה נראה דעתו דפחות מכרשינה אינו מום כלל ואינו פוסל. והנה בבכורות ל"ז ע"ב מקשה הש"ס מהברייתא מרצע כו' דר"י בר"י סובר אפילו במחט ובכ"ד ורבי פליג דוקא במתכות כו' היאך עבד כהן נרצע כו'. והנה הם סוברים דרציעת העבד היא כ"ש אם כן למה לא ירצע עבד כהן הא לא נעשה בע"מ בכ"ש. ומתרץ הש"ס כאן לשחוט וכאן לפסול דהמשנה איירי לשחוט במדינה צריך כרשינה אבל לפסול מע"ג מזבח סגי בכ"ש וא"כ אדם נעשה בע"מ בכ"ש אם כן אין עבד כהן נרצע. והקשו התוס' כיון דכ"ש הוי מום דאורייתא לפסול האדם אם כן אמאי אינו נשחט במדינה ותי' התוס' ג' תירוצים א' הא דאין נשחט במדינה הוא רק דרבנן ועוד דאדם נפסל בכ"ש כיון דלא הוי שוה בזרעו של אהרן א"נ דהוי מום עובר ע"כ אינו נשחט ועבד אינו נרצע דבעינן שלא יפסול אפילו שעה א' אם כן לפי תי' הראשון אפילו בכ"ש הוא מום גמור באדם ובבהמה מן התורה אם כן לוקין כהן העובד ועבודתו מחוללת כמבואר לקמן בעזה"י. ולתי' השני הוא רק מום המיוחד באדם אם הוא פחות מכרשינה ועובר רק בעשה ואין עבודתו מחוללת אבל מכל מקום פסול לעבוד מן התורה ולהר"מ לשיטתו בלאו רק דאין לוקין ולתי' הג' הוי מום עובר אם כן לוקין ג"כ ועבודתו מחוללת. והנה הר"מ סתם כאן דבעי כרשינה ובפ"ח לא כתב דבאדם פסול פחות מכרשינה נראה דס"ל דבפחות מכרשינה הוי כשר גמור ולכאורה סותר לדברי הגמר' אך דעתו כדעת הרמב"ן דקושית הש"ס היא רק אליבא דר"י בר"י דכאן ס"ל דבעי שיעור ושם ס"ל אפילו במחט ומכל מקום אין עבד (ה)כהן נרצע ע"כ צריך הש"ס לתרץ ולחלק אבל שם בקדושין איכא מ"ד דדריש מרצע מרצע הגדול ולדידיה לא קשיא דצריך שיהי' גדול כשיעור כרשינה ע"כ אין עבד כהן נרצע והלכה כהאי תנא וכסתם משנה: