מנחת חינוך · סימן רע״ב, ב׳

דמשתבגר אסורה עליו. כ"ה בש"ס יבמות ובר"מ. והנה לא ביאר הרהמ"ח דכה"ג אסור לישא קטנה והיא ברייתא שם ביבמו' דף ס"א ע"ב וכ"פ הר"מ שם בפי"ז הי"ג ועיין ביש"ש פ"ו סימן כ"א השיג על הר"מ דלית הלכתא כותי' דהך ברייתא וגם בדף נ"ח שם אבעי' דכה"ג שקידש את הקטנה ובגרה תחתיו כו' נראה מבואר דמותר בקטנה וכפירש"י שם אסור בבוגרת ומצוה שיש' נערה או קטנה והרהמ"ח לא ביאר ובמ"ל פי"ז הלכה י"ז נסתפק לדעת הר"מ אם עבר ונשא קטנה אם מפרישין אותו או יוציאה בגט או דינו כדין נושא הבוגרת ומ"ע דפסק שם דאם נשא נשוי ואין מוציאין. א"ד דהתם מבואר הטעם בגמרא דסופה להיות בוגרת ומ"ע תחתיו ע"כ א"מ וגבי קטנה ל"ש האי טעמא והניח בצ"ע. ודע דזה דוקא קטנה המתקדשת ע"י אביה דהוי קדושין דאורייתא הוא דאין מוציאין או אם נתגדלה בודאי א"מ אך בנתקדשה ע"י אמה ואחיה דל"ה קדושין רק מדרבנן אם כן ל"מ בנתגדלה דחלו קדושין דאורייתא ואז בעולה היא בודאי אסורה עליו דהוי בעולת עצמו לדעת רוב שיטות דבעולת עצמו מוציא בגט כמבואר לקמן בעזה"י וזה גמרא ערוכה כמ"ש לעיל אימת קני כו' לכי גדלה הוי בעולה כו'. אך קודם שנתגדלה צידד המ"ל לדעת הר"מ דביאה לחוד אינו מוזהר עליה כה"ג יותר מאדם אחר אם כן מותר להחזיקה בקדושין דרבנן ככל איש מישראל. ולדעת החולקים על הר"מ דאף ביאה לחוד עובר בעשה אם כן אסור לדור עמה בקטנות ג"כ כי לא אתי קדושין דרבנן להפקיע איסור בעולה דאורייתא. ואפשר להסוברים דבעולת עצמו אינו אסור אלא מדרבנן אם כן הקדושין דרבנן מפקיעין האיסור דרבנן וכן הדין בחרשת באותן שאין להם קדושין אלא דרבנן עמ"ל פלפל בזה וכ"ה דעת היש"ש דלכי תגדל בודאי אסורה עליו והוא במ"ל פי"ז הט"ו ד"ה נסתפקתי. ודע דשם מבואר בש"ס דבוגרת ומ"ע דאסור לישא הוא מקרא וכ"ה בר"מ נראה דהוא איסור דאורייתא ומכל מקום אם נשא נשוי מטעם המבואר שם דסופה להיות בוגרת ומ"ע תחתיו ודעת הרשב"א בחידושיו דבוגרת ומ"ע אינו אסור אלא מדרבנן ע' בשער המלך פלפל הרבה והקשה עליו. ושם מבואר דלר"מ דדריש למעוטי בוגרת דאסורה לכה"ג ס"ל דביאה שלכ"ד מותרת לכה"ג ור"א ור"ש סוברי' דבוגרת מותרת ס"ל דבעול' שלכ"ד אסורה ע"ש והר"מ והרהמ"ח פסקו דבוגרת וגם נבעלה שלכ"ד אסורה לכה"ג וביש"ש תמה ע"ז דפסקים אלו סתרי אהדדי. ועבשער המלך מה שתי' ע"ז.