שישא כה"ג כו'. ובסוף כתב הרהמ"ח דאם נשא בעולה עובר בעשה כו' אינו מבאר דעתו היאך הדין אם כה"ג בא ביאת זנות על הבעולה אם עובר בעשה כי דעת הר"מ פי"ט מהא"ב דאם כה"ג בא על אלמנה בלא נשואין לא נתחללה וע"ש במ"מ שכתב דדעת הר"מ דעל ביאה לחוד על הבעולה אינו מוזהר כה"ג יותר מאדם אחר רק אם הי' בדרך קדושין ועמ"ל פ"א מה' מכירה צידד בדעת הר"מ דאפשר דאף לאחר קדושין בא עליה לא עבר בעשה רק אם הי' בדרך נשואין אך דחה ודעתו דאף לאחר קדושין עובר ועמ"ל פי"ז ופי"ח מה' הנ"ל מביא רבים חולקים על הר"מ דאף בביאה לבד עובר בעשה וגם נתחללה. ובמ"ל מביא ראיה נכונה לדעת הר"מ מיבמות דף ס"א ע"ב דכה"ג לא ישא את הקטנה דכי גדלה קני לה והוי נושא בעולה נראה דבקטנות לא חיישינן כיון דלא קני לה אינו מוזהר והרהמ"ח לא ביאר דעתו דבראש דבריו כתב אם בא נראה דאף בביאה לחוד עובר ובסוף כתב נשא נראה דוקא בדרך נישואין ועי' באחרונים באריכות:
מנחת חינוך · סימן רע״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.