מנחת חינוך · סימן רע״ב, ג׳

ואיזה נקראת בעולה שתהיה אסורה לכה"ג עמ"ל פי"ז הי"ג. הנה שלא כדרכה אסורה כמבואר שם ונשיקה מותרת. ואם היתה העראה אסורה כמבואר בקדושין בהדיא דאי סוף ביאה קונה אסור לכה"ג לקדש בביאה כי בהעראה נקראת בעול' והערא' היא השרת בתולים כמבואר בסנהדרין ואם בעל בהטייה ולא השיר בתוליה או בהעראה ולא השיר בתוליה דעת המ"ל שם דמ"מ אסורה לכהונה דהוי בעולה. אך מביא מש"ס דחגיגה דבתול' שעיבר' דניחוש שהי' בהטיה נראה שם דאם הי' בהטיה מותרת לכה"ג ובשער המלך פלפל שם בדינים אלו ויש מקום להאריך בכל פרט ופרט. ועיין בסנהדרין דבהעראה הכנסת עטרה משיר בתולים ומובא זה במ"ל כ"פ אם כן צ"ע מה שמביא הב"ש סי' ז' גבי שבויה דאם נשאת לכהן ונמצאת בתולה דמ"מ אסור' לכהונה דלמא הערה בה השבאי ע"ש בשם הט"ז ובאמת דהעראה משיר בתולים אך החשש שמא בעל שלכ"ד ואינו משיר בתולים כמבואר בש"ס שם ואסורה לכהונה מטעם זונה עיין ר"מ פח"י דנבעלה שלכ"ד נעשית זונה. והנה בנבעלה לבהמה מבואר שם ביבמות דנ"ט ע"ב דכשרה אף לכה"ג. וע"ש ברש"י דזה דוק' למאן דמכשר מ"ע אבל למאן דפוסל מ"ע ג"כ פסולה דלא גרע ממ"ע ושם מבואר מעשה דרבי דרבעה לאחוריה והכשירה רבי לכהונה פירש"י דאי כדרכה בלאו הכי הוי מכ"ע. והנה אפילו נבעלה כדרכה אם לא השיר בתוליה כשרה כי הבעיל' אינה פוסלת רק מטעם מ"ע וכיון דלא השיר בתולי' הוי בתולה. והר"מ סתם דאם נבעלה לבהמה כשרה לכה"ג ועיין בשער המלך תמה ע"ז דזה דוקא בשלא כדרכה אבל כדרכה לא גרע ממ"ע כפירש"י ובאמת הר"ם מודה לזה. אך לאו דוקא בשלא כדרכה אלא אף כדרכה אם לא הי' השרת בתולים אך אם הי' השרת בתולים בודאי לא גרעה ממוכת עץ. והנה בקטן פחות מבן ט' הבא על הגדולה היא פלוגתא בכתובות דף י"א ע"ב דרב אוסר לכה"ג ושמואל מתיר דאין מכ"ע בבשר וכת' שם התוס' והרא"ש דמיירי בלא השרת בתולים דאי בהשרת בתולים לכ"ע לא גרעה ממ"ע. אך בלא הש"ב מכל מקום רב אוסר ושמואל מתיר. וברא"ש שם כ' דהלכה כשמואל דמתיר לכה"ג אף דהלכתא כרב באיסורי מכל מקום כיון דלענין דינ' אתשל פלוגתי' שם לענין כתובה והלכתא כותי' בדיני ע"כ הלכתא כותי' לגבי איסורא ג"כ. אבל בהשיר בתולים לכ"ע לא גרעה ממ"ע וכן כונת הר"מ כאן. והנה בכ"מ הביא הר"מ דהבועל צריך שיהי' מבן ט' שנים ומעלה והנבעלת יתר מג"ש. והנה כאן לא הבי' דין דפחות מבת ג' דכ"מ הוי רבותא דאין ביאתו ביאה דהיא הל"מ כמבואר בנדה אבל כאן כיון דעיקר הקפידה על הבתולים וזה מבואר בפשיטות דפחות מיכן כנותן אצבע בעין ובתוליה חוזרים אם כן פשוט שכשרה לכהונה. ובפי"א מה' אישות כתב דפחותה מבת ג' שנבעלה כתובתה מאתין. וקטן שבא על הגדולה ג"כ לא הביא כאן כי סמך אמ"ש בהל' אישות ג"כ ובודאי בלא השיר בתולים דאי השיר בתולים פשיטא דהוי מ"ע כסברת התוס' והרא"ש. אך מכל מקום קצ"ע דהר"מ הוא פוסק וה"ל לפרש דבריו דבלא השיר בתולי' מיירי. וגם הי' צריך להביא כאן לענין איסור ולא לסמוך על הפשיטות. ויותר נ"ל לפי מה שראיתי בשיטה מקובצת לכתובות שם כ' בשם שיטה ישנה דפלוגתא דרו"ש בקטן שבא על הגדול' מיירי שהי' השרת בתולים ע"כ רב סובר דהוי מצות עשה ושמואל סובר כיון דביאה לא הוי ולא הנאה גרע ממ"ע והוי בתולה ומותרת אפילו לכה"ג ומביא כן בשם הירושלמי דאם נבעלה לקטן ומי שאינו איש כשרה לכה"ג אף בהש"ב. אם כן נראה דדעת הר"מ ג"כ כן ע"כ כתב סתם פי"א מה' אישות דנבעלה לקטן כתובתה מאתים דנראה דאפילו בהשרת בתולים וכאן לא כ' דסמך אדלעיל. ובביאת בהמ' ג"כ כשר' אפילו בהש"ב כיון דהלכת' כשמואל דאפילו בהשרת בתולים מכל מקום אין מ"ע בבשר וסובר הר"מ דמה שאמרו ביבמות נבעלה למי שאינו איש כשרה היא אפילו כדרכה ומעש' דרבי דרבעה שלכ"ד מעש' שהי' כך הי' ורב שימי בר חייא דאמר כשרה לכהונה אף לכה"ג כפירש"י אך לא כפירושו לגמרי שכתב דקאי דוקא למ"ד דמ"ע כשרה לכהונ' גדול' אלא אף לפי מה דקיימא לן דמ"ע פסול' מכל מקום כשרה כשמואל דאין מ"ע בבשר אפילו בהש"ב. אך בס' שטמ"ק רוצה לומר שגם דעת רש"י בכתובות כשיטה זו דשמואל מכשיר אף בהש"ב דאין מ"ע בבשר בכל ענין ובאמת רש"י כאן פי' ביבמות להדיא להיפוך בד"ה כשרה לכהונה פי' דקאי למאן דמכשר מ"ע אבל למאן דפוסל פסולה וכן במעש' דרבי פירש"י שהי' שלא כדרכה דאי כדרכה לא גרע ממ"ע ושמואל הוא מארי דהאי דאמר דרבי הכשירה אפילו לכה"ג ושמואל בעצמו סובר דאין מ"ע בבשר אפילו כדרכה בהשרת בתולים אע"כ דעת רש"י כדעת התוס' דבהשרת בתולים כ"ע מודים דהיא מ"ע. ואף דלפ"ז הי' יכול רש"י לפרש דאפילו כדרכה רק לא הי' השרת בתולי' מכל מקום רש"י אורחא דמלתא נקט דמסתמא כדרכה יש השרת בתולים. אבל דעת הר"מ נ"ל דהוא כסברת הש"מ ובפרט שמביא ראי' מהירושלמי אם כן בנבעלת לקטן או לבהמה אפילו כדרכה ובהשרת בתולים מכל מקום כשרה לכה"ג וסרה קושית השעה"מ מעל הר"מ כנ"ל ברור בס"ד. אף דכבר כתבנו בשם המ"ל דבעולה אפילו בהטיה דלא השיר בתולים מכל מקום פסול' לכה"ג היינו דוקא באיש דמ"מ הוי לכ"ע בעולה שבתורה אבל קטן פחות מבן ט' או בהמה דלענין כהונה לא נקראת זונה ואין פוסלתה מחמת הביאה רק מחמת הבתולים אם כן במקום דלא הי' השרת בתולים אף בכדרכה כגון בהטייה כשרה דקיימא לן כשמואל ולשיטת רש"י אף בהשרת בתולים כיון דאינה אסורה מטעם הביאה דביאתם לאו ביאה הוא ופשוט אבל כ"ה דמטעם ביאה פסול אפילו בלא השרת בתולים כיון דבעולה אסרה תורה אף שלא כדרכה אף דליכא השרת בתולים ופשוט. ועיין בשער המלך מביא ג"כ ראיות מסוגיות שהבאנו לשיטת התוס' והרא"ש דמיירי בלא הש"ב ופליגי דוקא בקטן אבל גדול כה"ג פוסל אף בלא הש"ב דבבעולה תלי' רחמנא לאסור לכה"ג ע"ש עוד ראיות. ולפי שיטת הר"מ שכתבנו דמיירי בהשרת בתולים אין מזה ראי' וע"ש בשער המלך מביא בשם הראשונים ליישב שיטת רש"י מקושית התוספות דלסברתו דקנס בעי הש"ב. והקשו התוס' הא שלכ"ד ליכא הש"ב ומכל מקום חייב קנס ע"ש בתוס' סנהדרין ויבמות. וכתבו הראשונים דביאה שלכ"ד גרע דל"ש השרת בתולי' אבל בכדרכה דשייך הש"ב ולא השיר הוי ביאה גרוע ע"ש דמ"מ פוסל כהמ"ל. ועיין לעיל מ"ש דלדעתי המשמש באבר מת נפסלה מן הכהונה. מכל מקום נ"ל דוקא לענין זונה אבל לא נעשית בעולה לכה"ג כיון דבכה"ת לאו ביאה היא ואפילו אם השיר בתולים מכל מקום אסורה רק מטעם מ"ע. או לפמ"ש לעיל אף מ"ע לא הוי דאין מ"ע בבשר אם לא נקרא ביאה עיין לעיל: