וליטול מנה יפה. ע' תוס' גיטין דנ"ט ד"ה וליטול כתבו דהיינו דוקא בצדקה ובמעשר אבל בשותפות מבואר בפסחים דהנותן עינו בחלק יפה אינו רואה סי' ברכה וע"ש בהגהות הגאון מהרי"פ דשם לעיין בתוס' מ"ק דכ"ח ע"ב ד"ה וליטול היינו ששם כתבו בתחלת דבריהם דהישראל מחויב ליתן לו חלק יפה רק הוא לא יטול כמבואר בפסחים ואח"ז כ' שרשאי ליטול כיון שהוא דינו בכך רואה סימן ברכה. וא"ד למה שדרשו חכמינו זכרונם לברכה ונתן ולא שיטול מעצמו כי הישראל נותן לו ע"ש:
מנחת חינוך · סימן רס״ט, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.