בעל עבירות. בש"ע סי' קכ"ח מבואר דאם נשא גרושה כו' היינו בפסולו' לכהונה אבל שאר עבירות לא הוזכר שם אך מצד הסברא נראה כמו כיבוד או"א וע"ש במג"א אם נשא גרושה אפילו אינו יכול להוציאה מפני סכנת נפשות מכל מקום אינם מחויבי' לקדשו. וגם מבואר שם אם כהן יש לו בת שזינתה או שהמירה אין מחויבים לקדשו ובמג"א הקשה על ד"ז שהמירה וכתב שהטעם דודאי זינתה ע"ש ואין כאן מקומו. ואם הרג את הנפש או המיר ועשה תשובה אף על פי דלענין נשיאת כפים יש דיעות דאינו נושא כפיו אפשר דוקא שם כיון דאתקש לשירות וכן מהפסוק ובפרשכם כפיכם כו' ע"ש בש"ע אבל לענין וקדשתו מחויבים לקדשו ועשו"ת ח"צ:
מנחת חינוך · סימן רס״ט, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.