מנחת חינוך · סימן רס״ז, ב׳

והנה ע"כ ביארנו החללים הפסולים לכהונה מביאות אסורים. ויש עוד דאפילו מביאות כשרות הוולד חלל והיא נתחללה כגון חלל זכר שנשא אשה אף דמותרת לו אפילו כהנת מותרת להנשא לחלל מכל מקום הבנים חללים והיא משנה קידושין ע"ז והבת חללה גמורה דלוקין לכהן הבא עליה והבן חלל עד סוף כל הדורות וכן חלל פוסל את האשה בביאתו ע' יבמות ס"ט דילפינן מדכתיב לא יחלל זרעו מקיש זרעו לו מה הוא דהיינו כה"ג פוסל את האלמנה אף זרעו מן האלמנה דהיינו חלל פוסל את האשה וע' לעיל כתבתי דדעת הר"מ דחלל פוסל את האשה ולוקין לכהן הבא עליה משום זונה ודעת הראב"ד לפי מה שהבין במ"מ בתחלת דבריו דחלל אינו פוסל אשה לכהונה רק לתרומה ובסוף נטה דדעת הראב"ד גם כן דנפסלה לכהונה אך לא מטעם זונה רק מטעם חללה עמ"ל ובשער המלך שם. והנה עכו"ם ועבד שבאו על ישראלית היא עצמה נעשית זונה לכ"ע כמ"ש לעיל אך הוולד ישראלית מכו"ע מבואר ביבמות דלכ"ע פגום לכהונה מק"ו מאלמנה לכה"ג שהיא אין איסורה שוה בכל הוולד פגום זו שאיסורה שוה בכל אינו דין שהוולד פגום ואי דאלמנה בעצמה נתחללה ה"נ הנבעלת לעכו"ם ועבד נתחללה כו' אלמנה וגרושה כו' אח"ז מבואר שם דכמה אמוראים פסקו דעכו"ם ועבד הבא על ב"י כשרה. והנה דעת הרי"ף והרמב"ן דהנהו אמוראים מכשרי הוולד אף לכהונה ע"כ פסקו דהוי ספק פגומה והרא"ש כ' דאין ספיקו של הרי"ף דוחה ודאי של הש"ס כיון דהיא עצמה נתחללה אם כן ק"ו טוב הוא ע"כ פסולה ודאי לכהונה. ודעת הר"מ פט"ו מה' הנ"ל לפי שפי' הרב המגיד דודאי כשרה לכהונה ועיין באה"ע סי' ד' בב"ש כ' טעם הר"מ דהק"ו פריכא הוא דגר עמון ומצרי שני שבאו על בת ישראל וילדה בת דמבואר בש"ס פ' הערל דר"י סובר דהיא כשרה לכהונה אף דהוא ק"ו מאלמנה לכה"ג יליף שם מקרא אם כן גבי עכו"ם לאו ק"ו הוא דגר עמוני יוכיח אף שאיסור שוה בכל והיא בעצמה נתחללה כמבואר לעיל מכל מקום הוולד כשר לכהונה וכ"כ התוס' פ' הערל ומכל מקום צ"ע כיון דהק"ו מבואר בש"ס היאך נדחה ועיין בס' בית מאיר סי' ד'. ואפ"ל דדעתו כיון דהק"ו יש לו פירכא אם כן הדרן לכללא דאין חלל אלא מאיסורי כהונה כמבואר בש"ס קדושין אך דעת תוס' ביבמות ד' ט"ו ודמ"ד דהך כללא אינו [אלא] לחלל להאשה אבל להבנים שפיר ילפינן מק"ו ע"ש ועיין בנ"י ביבמות הטעם דביאת עכו"ם ועבד רחמנא אפקרי' לזרעו והולך אחר דידה לגמרי ול"ש פסול כהונה ובריטב"א קידושין פ' האומר כתב בשם רבו דהנך אמוראי דמכשרי הוולד לית להו הך דרשא דאלמנות וגירושין והנבעלת לעכו"ם כשרה לכהונה ושבויה דמבואר כ"פ דפסולה היינו לכ"ג מטעם בעולה ובשער המלך הקשה על זה מנשבית ופדיתיה ומהסוגיא דבכורות דביבמות סובר רבא דהוולד כשר ושם פסק דכהנת שנבעלה לעכו"ם בנה חייב בחמשה סלעים מפני שנתחללה ע"ש והריטב"א מביא עוד שם דרבו חזר דדוקא הוולד כשר אבל היא עצמה נתחללה וע"ש עוד שמביא בשם ירושלמי דדוקא אם ילדה בת פגומה לכהונה אבל אם ילדה בן אינו חלל לפסול אשה או להיות בתו חללה כבת חלל זכר רק הבן כשר ע"ש. והנה הב"ש הכריע כיון דאיכא דיעות דהוולד כשר אם כן אם הוולד נשאת לכהן אין מוציאין מידו אם כן הוולד שהוליד ממנה אינה חללה כלל כמ"ש הרב המגיד פ"ט דין ד' כל שאין מוציאין ממנו מכ"ש שאין הוולד חלל. והרב המגיד פט"ו מביא בשם הרמב"ן דפסק דהוא ספק ומכל מקום אם נשאת לכהן אין מוציאין מידו ובמ"ל פי"ז ד"ז תמה ע"ז כיון שהרמב"ן כתב שהוולד ס' חלל אם כן אמאי אין מוציאין כי הוא ס' דאוריי' כמו ס' זונה או גרושה המבואר שם בפי"ז דמוציאין מבעלה ע"ש בשער המלך שתי'. ואם כהן בא על גיורת ומשוחררת לדעת הר"מ והתוס' דהיא זונה דקרא אם כן הבנים חללים מן התורה עיין ר"מ אבל להראב"ד שהבאתי לעיל שהוא רק דברי קבלה מקרא דיחזקאל בתולת בת ישראל אם כן הוולד אינו חלל אלא מדרבנן ואפשר דאפילו מדרבנן אינו חלל כי הוא איסור חדש ולא מטעם זונה ואפשר דל"ג שיחלל כלל דבשלמא חלוצה כיון דגזרו רבנן אטו גרושה אם כן השוו גזירתם לשל תורה והוי גרושה מדרבנן אם כן הוולד חלל מדרבנן אבל זה אפשר דהוא איסור חדש ול"ג עליו כלל ענין חילול כמ"ש לעיל לענין הנבעלת מח"ל ע"ש והוי כמו בוגרת ומכ"ע דל"ג חילול כלל כמבואר לקמן אף דשם אם כנס אינו מוציא וכאן אף בדיעבד מוציאה מכל מקום אפשר דחללה ל"ג כיון דל"ד לאיסור תורה כלל וצ"ע: