מנחת חינוך · סימן רס״ז, א׳

שלא ישא כו'. עיין ר"מ פי"ט מהלכו' א"ב ואכתוב בקצרה דא' מפסולי כהונה הנבעל' לכהן הבנים ממנה חללים אם זכר הרי נתחלל מן הכהונה ודינו כדין זר לכ"ד כמבואר לקמן ואם היא בת היא חללה ולוקין לכהן הנושא אותה והיא בעצמה כגון אלמנה לכה"ג וגו"ח לכה"ד הם בעצמם מתחללים ואלמנה לכה"ג ואח"כ בא עליה כה"ד לוקין אותו משום לאו דחללה עי' בקדושין דט"ז דילפינן מלא יחלל זו שהיתה כשרה ונתחללה ורש"י בקדושין דף ע"ה ע"א ד"ה כ"ג באלמנה כתב דנפקא לי' דהיא עצמה מתחללת מלא יחלל למ"ד השניה מיותרת ודרשינן שני חילולין. ודבר זה מבואר בש"ס דתמור' וביבמות דף ט"ו ע"ב ד"ה היא עצמה כו' כתב מדכתיב לא כו' בעמיו זו אשתו. וע' מהרש"א בסנהדרין דף נ"א שגם שם פירש"י דלא יחלל שני חילולין במשמע ועמד ע"ז דזה סותר להש"ס קדושין ע"ש בשם מהרש"ל ומה שתירץ וע' מהרש"א יבמות דף ע"ו ובשער המלך מה שפלפל בזה. ודוקא אלמנה לכה"ג נתחללה אם בא עליה כה"ד אף דמותרת לו מטעם אלמנה מכל מקום נתחללה ואסורה עליו בלאו דחללה וכן גרושה לכה"ד נתחללה ואם אח"ז בא עליה כה"ד לוקין משום גרושה ומשום חללה ואיסור חללה חל על איסור גרושה אף דאין אחע"א מכל מקום חללה הוי איסור מוסיף דנפסלה מן התרומה דבי נשא ע"ש בקדושין דע"ז אבל אם היתה זונה ונבעלה לכהן ואח"כ בא עליה כהן אחר או הוא אין לוקין משום חללה כי לאו דחללה אינו חל על זונה ולאו דזונה חל על הכל אף על חללה אף דחללה ג"כ פסולה לתרומה מכל מקום זנות הו"ל מוסיף כיון דשם זנות פוסל בישראל והוא מבואר שם בש"ס ור"מ פי"ז מה' א"ב וע"ש במ"מ ובהרהמ"ח מצוה רס"ח ולאו דוקא פסולי כהונה שאסורים בלאו לכהנים כגון אלמנה וגרושה וזונה הבנים חללים (אין) [ואף] היא עצמה אלא אף בעולה שאסורה לכה"ג רק באיסור עשה ובא עליה כהן גדול הבן או הבת חללים וגם היא בעצמה נתחללה וכה"ד הבא עלי' אחר כך עובר על לאו דחללה והוא מבואר שם בר"מ וביבמות דף נ"ט ע"ב דהלכה כראב"י דיש חלל מחייבי עשה ובעולה לכה"ג הולד חלל דולא יחל אכולהו קאי וע"ש בתוס' שהניחו בתימה למה לא ילקה כה"ג הבא על הבעולה מחמת לאו דולא יחלל כמבואר בקידושין דכה"ג שבא על אלמנה לוקין משום לאו דלא יחלל אם כן ה"נ ע"ש ולהר"מ יש חילוק בין ח"ל דכהונה ובין בעולה דהיא ח"ע דח"ל דכהונה נתחללו בביאה לבד אם כהן בא עליהם נתחללו וזרעו חללים אך בעולה לכה"ג דוקא אם הי' ע"י קדושין אבל בבעל כה"ג את הבעולה לא נתחללה וע"ש במ"מ כי לא הוזהר הכה"ג על הבעולה רק דרך נשואין שנאמר בתולה יקח אבל בבעילה לבד אינו מוזהר עליה יותר מאדם אחר ועיין במ"ל פי"ז דט"ו ד"ה שוב כו' שמביא ראי' להר"מ מיבמות דף ס"א וע"ש מביא חולקים על הר"מ דאף מבעיל' לחוד נתחלל' ומוזהר ע"ש ועבמ"ל פי"ט ה"ג ד"ה וכהן הביא סברת הרמב"ן דחלל' מח"ע אין כהן עובר על לאו אם בא עליה רק בעשה ע"ש מה שהקש' ע"ז ומה שפלפל בזה. ובמ"ל פי"ז מביא ד' הרמב"ן שדעתו כדעת רבינו דבעולת עצמו עובר גם כן כה"ג בעשה אך אם בא עליה אח"כ אפילו ע"י נשואין לא נתחלל' ואין הבנים חללי'. ובעיקר הדין אם בעולת עצמו עובר בעשה נביא לקמן במצוה של בתולה לכה"ג. וצריך עיון גדול על הרהמ"ח שלא הביא ד"ז דגם בעולה לכה"ג נתחללה דהלכה כראב"י שם בדף ס'. ולולא דמסתפינ' מחבראי וכ"ש מרבותי אמינא מלתא כיון דחזינן שם ביבמות דראב"י סובר ולא יחלל אכולהו קאי וחכ"א דאלה הפסיק הענין על כל פנים לד"ה לא קאי ולא יחלל רק אהנך דכתובים בפרשה דהיינו זונה וגרושה וחללה ובעולה אבל אם נבעלה לח"ל כגון לנתין או לשאר פסולים שהבאנו לעיל שיטת הראשונים דלא נקראת זונה רק דאסורה לכהונה מקרא דאיש זר וילפינן מתרומה ולשיטת התוס' לוקין על לאו זה ולהרמב"ן עה"ת אין לוקין אבל בכלל זונה אינה רק מקרא זה אם כן אינה מכלל הכתובים בפרשה והלאו דלא יחלל לא קאי כלל ע"ז אם כן אינה נעשית חללה וגם הבנים אינם חללים כלל חוץ לשיטת הר"מ שכתבנו לעיל דהם בכלל זונה. וכן אם נבעלה באונס דכתבנו לעיל דיש סוברים דלא נקראת זונה רק מכל מקום פסולה לכהונה מקרא דאיש זר אם כן מן התורה לומר דנתחללה או הבנים כיון דלא יחלל לא עלי' קאי רק הוא לאו אחר כנ"ל בעזה"י. אך לא הבאתיו בכור הבחינה. והנה כתבנו לעיל דחללה אינה חל על איסור זונה ועי"ש בקדושין דאמרינן הו"ל גרושה אתוסף כו' ה"ל חללה ג"כ אתוסף איסור תרומה ה"ל זונה אתוסף כו' נראה להדיא דגרושה לכה"ד נעשית רק חללה ולא זונה אף דנבעלה לפסול לה דאי הוי זונה ג"כ אם כן ה"ל חללה וזונה והוי איסור ב"א ומזה הוציא הר"מ דינו לעיל שכתב דאלמנה וגרושה לכהן כיון דלא הוי לאו השוה בכל אינה נעשית זונה ולהסוברים דבח"ל אינה נעשית זונה ולוקין משום איש זר מכל מקום בגרושה שנבעלה לכהן אינו חייב עליה משום חללה ומשום איש זר כי לאותן שיטות אינו חייב משום איש זר כי לאו זר מעיקרא הוא כי קודם שהיתה גרושה היתה מותרת לו אך לשיטת ס' יראים שהבאנו לעיל דלדידי' חוץ מחזיר גרושתו הו"ל זר מעיקרו וס"ל דלוקין על לאו זה אם כן קשה אמאי בגרושה לכה"ד נתחללה בלבד ולמה לא נעשית פסולה מחמת איש זר ג"כ. אך מהש"ס דף ע"ז ע"א דילפינן דאלמנה לכה"ג נתחללה ע"ש נראה דלא הוי בכלל איש זר וג"כ מהך סברא כיון דלא הוי שוה בכל. והנה אם נעשית אח"כ זונה מבואר שם בש"ס דנתוסף איסור כיון דשם זנות פוסל בישראל ועיין בס' אבני מלואים כתב דוקא לשיטת הר"מ דאסורה משום זונה ה"ל שפיר א"מ אבל לשיטות הראשוני' דבח"ל אינה זונה רק משום איש זר אם כן אם היתה חללה ואח"כ נבעלה לא' מח"ל כגון נתין וממזר אין לוקין משום איש זר דאין איסור דמשום איש זר חל על חללה רק שם זנות חל כיון דשם זנות פוסל בישראל אבל זה לאו משום זנות ואינו חל. והנה לפמ"ש דחללה אינו חל על איסור זונה צ"ע בגמרא שם סוף ע"ב אר"א הלכך כהן הבא על אחותו זונה משוי לה חללה לא משוי לה דאין חללה אלא מפסולי כהונה חזר ובא עליה נעשית חללה. והנה קשה למנ"מ דנעשית חללה הא אף דנעשית חללה אין לוקין לכהן הבא עליה משום חללה כיון דהיתה זונה ואין איסור חללה חל על איסור זונה ולענין הבנים אף מכהן ראשון נעשים ממזרים ואין להם דין כהונה עיין באחרונים והארכנו לעיל. וזה נראה כונת קושית מהרי"ט שהובא בשער המלך פי"ז ומזה הוציא דינו הא דאין אחע"א דוקא לחייבו שנים אבל אם התרו בו משום האחרון לבד לוקה ע"ש מה שפלפל בדבריו ובס' טעם המלך הסיע ד' מהרי"ט שקושיתו היאך נעשית זונה והיאך יחול איסור זונה על אחותו ע"כ תמה על מהרי"ט דזונה הוי איסור מוסיף לכל כהן ואחותו אינה אסורה רק לו ובמחכ"ת טעה בדברי מהרי"ט דקושייתו היא נהי דנעשית זונה מכל מקום אח"כ היאך נעשית חללה והיאך יחול איסור חללה על איסור זונה ותי' כסברת מהרי"ט. וע"ש עוד בש"ס דכה"ג שבא על אחותו אלמנה דאין לוקין משום אלמנה דאין איסור אלמנה חל על איסור אחות והר"מ השמיטו ובשער המלך כ' דהר"מ סובר דחייל אלמנה על אחותו דהוי איסור מוסיף למשוח מלחמה או כסברת הריטב"א דלכה"ג שנתמנה אח"כ או למשוח שעבר ע"ש בתוס' והר"מ סובר דבאיסור מוסיף חל אפילו קל על חמור ע"ש ואין כאן מקומו להאריך בדין אחע"א וא"כ לדעה זו אם כה"ג בא על אחותו אלמנה אם כן נתחללה וכה"ד הבא עליה אח"כ לוקה שנים משום זונה ואחותו דהוי ח"כ וגם נעשית חללה ע"י ביאת אחיה הכ"ג ושני האיסורים באים בב"א. ונ"ל דאף אם נאמר דאין איסור אלמנה חל על אחותו כיון דהוא קל על חמור או דליכא כ"ג או משוח מלחמה להסוברים דא"מ לא הוי אלא אם כן איתא בעולם החפץ שנתוסף איסור דלא כהריטב"א אם כן אין לוקין כה"ג הבא על אחותו אלמנה משום אלמנה מכל מקום נ"ל דנתחללה וחייב כהן אחר משום חללה ג"כ. ל"מ לדעת המהרי"ט דאם התרו בו משום אלמנה לחוד לוקין משום אלמנה כמו שכתבתי לעיל אם כן שם אלמנה חל על האשה אף דלא התרו בו משום אלמנה או דהתרו בו משום אחותו ג"כ דאין לוקין על אלמנה מכל מקום חללה לא תליא במלקות כלל דכל איסורי כהונה אף דלדעת הר"מ אין לוקין בבעל לחוד כמבואר לעיל מכל מקום נתחללה בביאה כמבואר פי"ט חוץ מבעולה חזינן אף דאין לוקין מכל מקום נתחללה וא"כ כאן נמי ואף למה שדחה שם בס' שעה"מ ד' מהרי"ט דאין לוקין על איסור השני בשום אופן מכל מקום כיון דמבואר ביבמות אף דאין אחע"א מכל מקום נ"מ לקברו בין רשעים גמורים אם כן האיסור חל רק דאין לוקין אם כן נתחללה דהחילול לא תלוי במלקות כמ"ש אף דאין לוקין בבעילה לחוד מכל מקום נתחללה אם כן ה"נ אף שאין לוקין מכל מקום נתחללה וכמו בעולה לכה"ג אף דהיא ח"ע נתחללה ואין תלוי במלקות כלל אם כן כהן חייב עליה אח"כ משום זונה ומשום חללה רק בש"ס מבואר דלכ"ג אין לוקין משום הלאו דאלמנה אבל מכל מקום נתחללה לענין כהן אחר דחייב עליה משום זונה ומשום חללה כנלע"ד ברור בעזה"י. ולפמ"ש דחללה אינו חל על איסור זונה צ"ע ברש"י קידושין דף ע"ז ד"ה והרי אלמנה כו' כתב וכן זונה מביאת פסולים שבא עליה כה"ד נקראת חללה ללקות עליה משום חללה דכל וכו' ואיני מבין היאך לוקין על זונה משום חללה דהיאך יחול איסור חללה על זונה כמבואר לעיל וצ"ע אם לא כס' מהרי"ט שמובא לעיל. אך בשער המלך שם [דחה] ד' מהרי"ט מכ"מ בתוס'.