מנחת חינוך · סימן רס״ו, כ״ה

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

והנה כהן אנדרוגינוס אסור בנשים הפסולות לכהונה אבל אין לוקין כי הוא ס' ואם חצי כהן וחצי ישראל כמו שציירתי כ"פ לעיל בודאי חייב על הנשים הפסולות מצד הכהונה וכבר כ' זה כ"פ. ואם אנדרוגינוס נבעל לפסול דעת הר"מ פ"א מהא"ב דאנדרוגינוס ס' הוא או זכר או נקבה ומכל מקום גזירת הכתוב בבא עליו דרך זכרותו חייב עליו סקילה כבא על הזכר ובפ"ז מה' תרומות הט"ז פסק דאנדרוגינוס שנבעל לזכר הפסול בין דרך זכרותו ובין דרך נקבותו נפסל האנדרוגינוס מן התרומה ובודאי מחמת ס' הוא דלמא נקבה היא וא"כ נפסל ג"כ לכהונה מק"ו כמבואר לעיל מבת איש כהן כו' אך אין לוקין לכהן הבא עליו אפילו דרך נקבותו כי הוא ס' זונה שמא הוא זכר ולא נפסל כי אין זכר פוסל זכר. ואם נבעל האנדרוגינוס לאנדרוגינוס אחר אם נבעל דרך זכרותו פוסק שם הר"מ דאין נפסל דאין זכר פוסל זכר ואם דרך נקבותו נפסל וע"ש בהשגות הראב"ד ובכ"מ הקשה מ"ש ברישא אפילו דרך זכרותו נפסל ושאר קושיות ומביא בשם הר"י קורקס ע"ש. והדברים צריכין קונטרס מיוחד לברר וללבן אך מתרומה תוכלו ללמוד לכאן לענין איסור כהונה כמבואר לעיל אך בלאו הכי אסור לישא אנדרוגינוס אף דאין חייב עליו מצד נקבותו מכל מקום אפשר איסורא איכא ואיכא למ"ד ביבמות פ' הערל דחייב עליו סקילה משני מקומות ואפשר לפי מה דפסק הר"מ דדרך נקבותו פטור אם כן נ"מ אם נפסל משום זונה לענין כהן. ולפמ"ש לעיל בדעת הר"מ דבאבר מת לאו ביאה כלל עיין בדבריו פ"א מהא"ב ודעתו דגם סריס חמה ביאתו בא"מ אם כן לפי דעת הר"מ דחופה דלא חזיא לביאה לא הוי חופה ע' מ"ל פ"ג מה' אישות הי"ג באורך. והנה הר"מ פ"ז מה' תרומות פסק דטומטום אינו מאכיל את אשתו בתרומה אפילו כשביציו מבחוץ שהוא ודאי זכר ובמ"ל כתב טעם הר"מ כמו בפחותה מג"ש דמבואר שם בגמ' דאינה אוכלת בתרומה כיון דאין לה ביאה אין לה חופה ע"כ טומטום אינו מאכיל אם כן למה כתב הר"מ הי"ד שם דסריס חמה מאכיל את אשתו וסריס חמה הוא ממעי אמו כמבואר בש"ס ביבמות והוא משנה מפורשת הא לדידי' אין ביאתו ביאה כלל כמו אשה פחות מבג"ש אם כן אין לו חופה והוי ארוסה ואינה אוכלת ואפשר דמ"מ הוי קצת ביא' דלענין לאסר' על בעלה ולענין לפסול מן התרומה ומן הכהונה הוי ביאה כמ"ש לעיל הו"ל חופה דחזיא לביאה אבל פחותה מבג"ש אינו ביאה כלל אפילו לפוסלה מכהונה כמבואר בכ"מ וכאן ע"כ לא מיקרי ביאה כלל וצ"ע בענינים אלו. והנה במה שנסתפקתי לעיל בדין אנדרוגינוס דלענין זונה ללאו אין לוקין דהוא ס' זונה שמא זכר ואיסורא איכא בלא"ה. אך לפי המבואר במהריט"א הבאתיו בחיבורי זה דיש אנדרוגינוס שתוכל להוליד כאשה אם כן נ"מ אם הבנים הם ס' חללים אם כהן בא עליה אחר שנבעל לפסול ויש עוד נ"מ ואין כאן מקומו להאריך. וע"ל מצוה ר"ט בהרהמ"ח דהבא על אנדרוגינוס דרך נקבותו מכין אותו מכת מרדות מדרבנן נראה דהוא רק איסור דרבנן ואם נבעל הוי ספק דאורייתא וכ"כ הר"מ פ"א מהא"ב. וכבר הבאתי לעיל בשם הר"מ דהבא על השניות לא נעשית זונה אפילו מדרבנן דרבנן לא גזרו בזונה כלל וכן בכל קדושין דרבנן כגון חרש וחרשת וזינו אפילו תחת בעליהן מותרים לבעליהן אפילו הם כהנים וכן קטנה שהשיאה אחיה ואמה שקדושיה מדרבנן וזינתה מותרת אף לבעלה כהן וכ"ה בר"מ פ"ב מה' סוטה ה"ד ופ"ג מהל' א"ב ה"ב ועיין במ"ל פי"א מה' אישות ה"ח ד"ה ודע כו' חוץ מנתין וממזר דרבנן הם פוסלים מדרבנן כמ"ש לעיל:
נחלת הכלל · Minchat Chinuch, Piotrkew, 1902

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך מנחת חינוך, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.