מנחת חינוך · סימן רס״ו, ח׳

והנה גיורת ומשוחררת פסקינן אף אם נתגיירה פחות מג"ש וי"א אסורה לכהונה דלא כרשב"י דרשב"י סובר דפחותה מבת ג"ש וי"א כשרה לכהונה ועי' ביבמות שם דף ט' ע"ב ובקדושין ס"ח מבואר דאף רשב"י לא מכשר גיורת לכהונה רק פחות מבג"ש דאינה ראוי' לביאה כלל אבל אם נתגיירה מבג"ש ומעלה אף על פי שלא נבעלה בגיותה מכל מקום מודה רשב"י דפסולה לכהונה ע"ש ביבמות דבראוי' לבעל הרגו במדין ועי' בקדושין דהוא דריש בתולת ישראל דכתיב ביחזקאל דהיינו שנזרעו בתולי' מישראל דהיינו קודם ג"ש אבל לאחר ג"ש לא נזרעו בתולי' בישראל עי"ש ברש"י. ולפי זה תמוהין לי דברי רש"י ביבמות דף ס"א במשנה כה"ד כו' בד"ה אלא הגיורת שפירש"י שם וכן בע"ב דלמא נבעלה וביאת נכרי ועבד פסלה ל"ל מחמת דביאתם פסלי חדא הא קי"ל דלא כרשב"י דאפילו פחותה מבג"ש וי"א אף דלא חזיא לבעילה פסולה לכהונה ואפילו לרשב"י הגיורת והמשוחררת אפילו לא נבעלה כיון דלא נזרע בתוליה בישראל ונתגיירה לאחר ג' פסולה לכהונה אם כן למה פירש"י החשש דנבעלה דליתא אליבא דכ"ע ועבמ"מ פי"ז ה' על דין זה דגיורת שכ' שם דדעת רש"י כהר"מ דאפילו פחותה מבת שלש היא בכלל זונה דקרא ומביא ראי' מהמשנה ג"כ וחכ"א אין זונה אלא גיורת ולא מפליג בין גדול' ובין קטנה ובאמת דברי רש"י במשנה הם בהיפך דמטעם נבעלה כתב רש"י והב"ש בסי' ו' מביא ד' רש"י דאין פסולה אלא אם כן נבעלה ע"ש בסק"כ וכ' דהתוס' והר"מ חולקין דאפילו לא נבעלה. ובאמת ד' רש"י תמוהין לפ"ד דליכא למ"ד הכי בגמ' דלכ"ע אף לרשב"י פסולה אף לא נבעלה רק נתגיירה פחותה מג"ש כמ"ש ע"ש בגמ' ותבין. ולולא ד' הרה"מ הייתי אומר דאדרבא שיטת רש"י כהראב"ד דגיורת אינה בכלל זונה דקרא רק הוא דברי קבלה רק בזינתה בגיותה הוי זונה ואסור' מן התורה מטעם זונה ע"כ פירש"י על החכמים דמיירי אקרא דזונה הטעם דנבעלה אבל בלא נבעלה אינו רק מדברי קבלה כנ"ל לולא דהה"מ לא כ' כן בודאי מצא שיטת רש"י באיזה מקום הנעלם מאתי אבל דברי הב"ש שמביא ד' רש"י לדינא ואח"כ מביא שיטת הראב"ד נראה דלשיטת רש"י אינו אסור כלל בלא נבעלה בודאי תמוהין דליכא למ"ד הכי בש"ס וצ"ע. והנה הרהמ"ח כתב בדיני המצוה שהזונה כו' כל שלא היתה בת ישראל כו' כיון שאין קדושין תופסין זימה היא והוא טעם חדש מהרהמ"ח נראה דמיירי בעכו"ם ודין גיורת לא הביא כלל וא"י למה השמיט דין גיורת. ואפשר דסובר כדעת הראב"ד ולא כהר"מ דאינו רק מדברי קבלה ולא זונה דקרא ונטה מדעת הר"מ גם מדמביא סתם עכו"ם נראה דסובר דעל עכו"ם חייב אפילו לא זינתה לא כשיטת התוס' והר"מ לפ"ד המג"א שהבאתי לעיל. וגם לפי הטעמים שכ' שם נראה דסובר דלוקין אף בלא זינתה. וע' תוס' סנהדרין דף פ"ב ע"א ד"ה ואידך ותוס' ע"ז דף ל"ו ע"ב ד"ה משום סתרי קצת לדבריהם ביבמות ד"ה אין זונה בדף ס"א ודבריהם בסנהדרין ובע"ז צריכין לי עיון ואין כאן מקומו. ושם בסנהדרין הביאו ירושלמי דכהן בגיורת עובר על עשה דאורייתא דבתולה מעמיו ולא גיורת. וכן עכו"ם אף על פי שלא זינתה דאין לוקין לשיטתם מכל מקום עובר בעשה כי אם בתולה מעמיו וחשמונאים גזרו דלוקין משום זונה ע"ש והוא ענין גדול.