מנחת חינוך · סימן רס״ו, ז׳

והנה אף לדעת הר"מ דבפסולי כהונה אין לוקין אלא אם כן קידש אבל על הבעילה לבד אין לוקין זה דוקא בזונה ישראלית שקדושין תופסין בה אינו חייב בלא קדושין אבל הבא על הגויה חייב כל כהן על הבעילה לבד והוא מפורש בדבריו פי"ז ה"ו ופי"ב מה' אישות ה"ג והיא פלוגתא דאביי ורבא בתמורה דכ"ט ע"ב דאביי סובר דאין לוקין על זונה נכרית דלא שייך הלאו דלא יחלל זרעו כי הזרע הולך אחר דידה (וקצ"ע דחילול זרע אינו חייב רק בגמר ביאתו כמבואר בש"ס דקדושין שהבאתי לעיל רק בזונה חייב משום חילול דידה ה"ל לאביי לומר דל"ש חילול דידה ואפשר דחדא נקט אף חילול זרע לא שייך אף דמצד הסברא מחלל בניו עוד יותר דנעשים עכו"ם מכל מקום לאו חילול לגבי כהן ומכ"ש חילול דידה בודאי ל"ש דזה פשוט) ורבא סובר דחייב על זונה נכרית דילפינן מזונה ישראלית ואביי ורבא הלכתא כרבא וע' תוס' תמורה שם ובתוס' בע"ז דנ"ו ובתוס' יבמות דס"א שהקשו דרבא ס"ל דזונה נכרית לוקין והא בע"ז מבואר דב"ד של חשמונאים גזרו על נכרית משום נשג"ז היינו כהן חייב ג"כ משום זונה ותירצו ואכתוב בקיצור היוצא מדבריהם דבאמת גבי כהנים כתיב לא יקח ולא יחלל ובנכרית לא שייך לא קיחה ולא חילול נהי דהוה זונה מקרא דבתולות ישראל דהיינו יחזקאל אסמכי' אקרא אבל היא זונה שכתבה התורה מכל מקום אף זונה ישראלית אינו חייב רק משום קיחה לדעת הר"מ ולדעת הפוסקים מחמת לא יחלל ובנכרית ל"ש זה לא קיחה ולא חילול אך רבא יליף מזונה ישראלית דיהי' חייב אף דלא שייכים בה לאוין הנ"ל אם כן אינו חייב רק בזינתה בגיותה אבל עכו"ם שלא זינתה נהי דהוי זונה מכל מקום זה לא ילפינן מישראלית ולא שייך בה לאוין הללו ע"כ אינו חייב עלי' משום זונה אף על פי דהוי זונה וע"ז גזרו ב"ד של חשמונאים אבל אם נתגיירה אפילו לא זינתה מכל מקום הוי בכלל זונה דקרא כיון דאינה מזרע ישראל וגבי גיורת שייך קיחה וחילול ע"כ חייבים על גיורת אפילו שנתגיירה פחותה מבת ג' שנים ויום א' ולא נבעלה אח"ז מכל מקום לוקין אבל בלא נתגיירה נהי דהוי בכלל זונה מכל מקום לא שייכים בה הלאוין רק דילפינן מישראלית אם כן דוקא בזינתה אבל לא זינתה לא כמו זונה ישראלית דהוי בזינתה זה תורף דבריהם ביבמות. ובע"ז דבריהם צע"ק. בקיצור דעת התוס' דגיורת ומשוחררת אף דלא נבעלה מכל מקום היא זונה דקרא והיא בת חילול וקדושין תופסין ע"כ חייבים משום זונה אבל כ"ז שלא נתגיירה אף דהיא זונה אף על פי שלא זינתה מכל מקום ל"ש הלאו גבה כיון דלאו בת קיחה היא ולאו בת חילול אבל אם זינתה ילפינן מזונה ישראל וחייב עליה וע' תוס' סנהדרין דפ"ב. והנה הר"מ פי"ז מה' אישות כ' דהגיורת והמשוחררת אפילו פחות מג"ש חייב הכהן עלי' משום זונה ודעתו כדעת התוס' ביבמות דהיא בכלל זונה דקרא ורק יחזקאל אסמכי' אקרא ואם לא נתגיירה נראה מדברי הר"מ פי"ז שכ' סתם הבא על העכו"ם לוקה משום זונה נראה דאף עכו"ם שאינה זונה מכל מקום היא בכלל זונה אך סיום דבריו בהלכה שם והוא אסור בבעילת זונה בין ישראלית ובין עכו"ם אפשר להעמיס בלשונו דעכו"ם זונה דוקא ובפי"ב מהלכות הנ"ל ה"ג כת' ג"כ ואין הכרע בדבריו היאך נוטים ובאמת כיון דעיקר הכרח התוס' לחלק בין זינתה ובין לא זינתה מכח קושיתם דהיאך אמר רבא דלוקין על זונה עכו"ם והא בע"ז אמרינן דב"ד של חשמונאים גזרו משום נשג"ז והז' היינו משום זונה והם פי' וכן רש"י דזונה דוקא בכהן חזינן דאינו אלא מדרבנן ע"כ מוכרחים לחלק דבלא זינתה הוא רק מגזירת חשמונאים ובזינתה לוקין מה"ת. וגם רש"י שפי' נשג"ז בכהן ג"כ ס"ל כסברת התוס' אבל דעת הר"ם פי"ב מה"א דאף ישראל אם ייחד לו עכו"ם בזנות חייב משום נשג"ז משום זונה ג"כ. אם כן לדידי' ל"ק קושית התוס' דב"ד של חשמונאים גזרו בישראל אבל בכהן חייב מן התורה ויוכל להיות דגם בלא זינתה ג"כ כי לדעת הר"מ כיון דלאו בת ישראל היא היא זונה דקרא ולוקין בגיותה מחמת ילפותא דרבא כמ"ש לעיל אם כן נראה יותר דהר"מ ס"ל דהבא על העכו"ם חייב משום זונה אף בלא זינתה וכ"כ הב"ש באה"ע סי' ו' סקט"ו ובסי' ט"ז סק"ג דדעת הר"מ דלוקה אף שלא זינתה. אבל המג"א סי' קנ"ג סקמ"ח דקדק מדברי הר"מ פ"ד מהל' איסורי מזבח גבי אתנן והשוה דעת הר"מ לדעת התוס' דבעכו"ם אינו חייב רק אם זינתה. והנה להאריך צריך חיבור מיוחד ואני לא באתי אלא לעורר לב המעיין.